Page 167 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 167

‫‪Pg: 167 - 6-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ז | דיני הפיט‪ ‬והעוק‪ ‬קעג‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמח‬

                                                                    ‫נשבר רק השושנתא‬

‫נא‪ .‬א‪ ‬לא נשבר הדד כלל ונשבר רק השושנתא )הוא הפרח שעל ראש הפיט‪,(‬‬
‫כשר מעיקר הדי‪‬קצב‪ ,‬אלא שא‪ ‬יכול ליקח אתרוג מובחר יותר שלא נשבר‬
‫השושנתא יחמיר בכ‪‬קצג‪ ,‬אבל א‪ ‬האתרוג שנשבר השושנתא הוא המובחר‪ ,‬אי‪‬‬

                                                  ‫להחמיר ליקח אחר עבור זהקצד‪.‬‬

‫וא‪ ‬נשבר רק מקצת מהשושנה‪ ,‬אי‪ ‬בכ‪ ‬כלו‪‬קצה‪ ,‬וראוי להדר שיהיה של‪‬קצו‪.‬‬

                                                                       ‫אתרוג בלא פיט‪‬‬

‫נב‪ .‬אתרוג שלא היה לו פיט‪ ‬מתחילת גדילתוקצז‪ ,‬היינו שנשר פיטמתו על האיל‪‬‬
‫כדר‪ ‬טבע האתרוגי‪ ‬שנושרי‪ ‬מה‪ ‬הפיט‪‬קצח‪ ,‬הרי הוא כשר‪ ,‬ואי‪ ‬בזה‬

 ‫פסול חסר‪ ,‬שכ‪ ‬ה‪ ‬דר‪ ‬גידול‪ ,‬ואי‪ ‬לכנות עליה‪ ‬ש‪ ‬חסר או שאינו הדר‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫קצח‪ .‬כמו שכבר נתבאר לעיל בפתיחה שכל‬                                             ‫קצב‪ .‬רמ"א‪.‬‬
‫האתרוגי‪ ‬גדלי‪ ‬ע‪ ‬פיט‪ ,‬אלא שעל פי‬
‫דר‪ ‬הטבע הוא נושר א‪ ‬לא שעושי‪ ‬לו איזה‬        ‫קצג‪ .‬רמ"א‪ ,‬כדי לחוש לדעת הר"‪ ‬בביאור דעת‬
‫תחבולה כדי שיתקיי‪ ,‬ולכ‪ ‬הוא נחשב שלא‬         ‫הרי"‪ ‬שהשושנתא הוא הפיט‪ ,‬וא‪‬‬
‫היה לו פיט‪ ‬מעול‪ ,‬והנה הרא"ש כתב הלשו‪‬‬       ‫נטלה פסול‪ ,‬ובפרי מגדי‪) ‬א"א ס"ק ט'( כתב‬
‫'שלא היתה לו פיטמא מעול‪ ,'‬וכ‪ ‬כתב הראב"ד‬     ‫שא‪ ‬אפשר בקל להדר אחר שושנה יפה‪ ,‬טוב‪.‬‬
‫בתמי‪ ‬דעי‪) ‬סימ‪ ‬רל"ב( 'אותו הדד יש הרבה‬
‫שאי‪ ‬לה‪ ‬ואינה מעכבת‪ ,‬אבל א‪ ‬היתה לו‬          ‫קצד‪ .‬כ‪ ‬כתב השל"ה )מסכת סוכה נר מצוה אות‬
‫וניטלה ממנו‪ ,‬על זה שנינו פסול'‪ ,‬וכ‪ ‬הוא בעוד‬  ‫י"א( שאי‪ ‬פסול בנטל השושנתא‪ ,‬ומכל‬
‫ראשוני‪ ,‬בארחות חיי‪) ‬הלכות לולב סימ‪ ‬ט"ז(‬    ‫שכ‪ ‬כשיש שושנתא רק שנשבר מקצתה‪,‬‬
‫ובכלבו )סימ‪ ‬ע"ב(‪ .‬אול‪ ‬כמו שמבואר אי‪‬‬        ‫והאתרוג בעצמו מהודר ומפואר‪ ,‬ולוקח בשביל‬
‫כוונת‪ ‬שלא היתה לה‪ ‬פיט‪ ‬מעול‪ ‬ממש‪,‬‬           ‫זה אתרוג אחר שאינו מהודר‪ ,‬הוא הכסיל‬
‫שהרי כל האתרוגי‪ ‬יש לה‪ ‬פיט‪ ‬בתחילת‬           ‫שבחוש‪ ‬הול‪ ,‬והעתיקו בבאר הגולה כא‪ ,‬וכ‪‬‬
‫גידול‪ ,‬וכ‪ ‬כתב ברמב"‪ ‬בהשגות על הראב"ד‬
‫'יש מי שאומר שושנתו הוא הפרח עצמו‪ ,‬והפרח‬                    ‫בט"ז )ס"ק י"ב( ומשנ"ב )ס"ק ל"א(‪.‬‬
‫אינו נקרא פיטמת אלא נ‪ ‬שמו‪ ,‬וכו' ולא עלה‬
‫על הדעת מעול‪ ‬שיפסל האתרוג בשביל הנ‪,‬‬                           ‫קצה‪ .‬בכורי יעקב )ס"ק כ"ה(‪.‬‬
‫לפי שהוא נושר מעצמו ואינו מגופו של אתרוג‪,‬‬
‫ואי‪ ‬הפרח נמצא באתרוגי‪ ‬אלא בקטנ‪ ,‬אבל‬        ‫קצו‪ .‬כ‪ ‬כתב בפרי מגדי‪) ‬א"א סו‪ ‬הסימ‪' (‬א‪‬‬
‫בשעת גמר פרי וכל שכ‪ ‬בתלוש אינ‪ ‬בה‪ ,'‬עכ"ל‪,‬‬   ‫יוכל להדר שיהיה השושנה להפרח של‪,‬‬
‫הרי להדיא שזה הכוונה שלא היה לו מעול‪,‬‬        ‫טוב‪ ,‬וא‪ ‬לא‪ ,‬על כל פני‪ ‬יראה שיהיה הע‪‬‬
‫א‪ ‬שלא כתב זה על דברי הראב"ד מכל מקו‪‬‬         ‫יוצא קצת מהאתרוג'‪ ,‬משמע מדבריו שיש הידור‬
‫נראה שכ‪ ‬היה הדר‪ ,‬ולזה היו קורי‪ ‬שלא היה‬     ‫שיהיה השושנה של‪ ‬ולא יחסר אפילו חלק‬
‫לו פיטמא‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בשבולי הלקט )סימ‪ ‬ש"ס(‬
                                                                                       ‫ממנה‪.‬‬

                                              ‫קצז‪ .‬כ‪ ‬כתב הרא"ש )פרק ג' סו‪ ‬סימ‪ ‬ט"ז(‪ ,‬וכ‪‬‬
                                                                      ‫פסק הרמ"א כא‪.‬‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172