Page 182 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 182

‫‪Pg: 182 - 6-Back 21-06-16‬‬                    ‫קפח‬

‫דיני האתרוג |‬

                ‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫מקילי‪ ‬בזהרסא‪ .‬ובשעת הדחק שאינו יכול למצוא אחר‪ ,‬אפשר לסמו‪ ‬על‬
                                                           ‫המתירי‪ ‬ולהקל בזהרסב‪.‬‬

                                                                 ‫בשני‪ ‬ושלשה מקומות‬

‫עו‪ .‬א‪ ‬יש ש‪ ‬שני‪ ‬או שלשה אבעבועות‪ ,‬א‪ ‬נתפשטו על שטח האתרוג‬
‫בפיזור‪ ,‬דהיינו ששטח האבעבועות אינו מכסה את רוב שטח האתרוג‪ ,‬אבל‬

                                       ‫ה‪ ‬מפוזרי‪ ‬בשטח רוב האתרוג‪ ,‬פסולרסג‪.‬‬

‫וא‪ ‬לא נתפשטו על רוב שטח האתרוג אלא ה‪ ‬עומדי‪ ‬כול‪ ‬במיעוט של צד‬
‫אחד‪ ,‬נחלקו בזה הראשוני‪‬רסד‪ ,‬ולעני‪ ‬הלכהרסה יש להקל שאינו נחשב למנומר‬
‫ברובורסו‪ ,‬וא‪ ‬אפשר להשיג אתרוג אחר‪ ,‬טוב להדר ליקח אתרוג שאי‪ ‬עליו‬

                                             ‫שלשה אבעבועות אפילו במיעוטורסז‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫רסה‪ .‬בשו"ע הביא שני הדיעות ולא הכריע‪,‬‬            ‫לפסול‪ ,‬וכ‪ ‬כתב הט"ז )ס"ק ט"ז( ואליה רבה‬
‫אול‪ ‬בלבוש )סעי‪ ‬י'( ואליה רבה )ס"ק‬              ‫)ס"ק כ"א(‪ ,‬ופרמ"ג )א"א ס"ק ט"ו(‪ ,‬וכ‪ ‬העלה‬
‫י"ט( פסקו כדעת המקילי‪ ,‬וכ‪ ‬נראה מדברי‬           ‫בשו"ע התניא )סעי‪ ‬כ'( בפשיטות שהוא פסול‪,‬‬
‫הפרמ"ג )א"א ס"ק ט"ו(‪ ,‬וכ‪ ‬נראה נוטה דעת‬          ‫ובמשנ"ב )ס"ק מ"ד( כתב שיש להחמיר כדיעה‬
‫המשנ"ב )ס"ק מ"ב(‪ ,‬וכ‪ ‬מדבריו בביאור הלכה‬
‫)סו‪ ‬ד"ה שכול‪ (‬נראה שמקיל בזה‪ ,‬כי הקיל‬                                                    ‫שניה‪.‬‬
‫לעני‪ ‬יותר משלשה חזזית במיעוט האתרוג‬
‫בשאר ימי‪ ,‬ונראה שא‪ ‬היה רק שלשה‬                 ‫רסא‪ .‬הוא דעת רבינו יחיאל שהובא בטור‪,‬‬
‫היה מקיל אפילו ביו‪ ‬הראשו‪ ‬במיעוטו‪,‬‬                            ‫ונתבאר לעיל )הערה רנ"ט(‪.‬‬

                                       ‫עיי‪ ‬ש‪.‬‬  ‫רסב‪ .‬כ‪ ‬כתב בשו"ע התניא )סעי‪ ‬כ'( שיש‬
                                                 ‫לסמו‪ ‬עליה‪ ‬בשעת הדחק‪ ,‬כי הרי יש‬
‫רסו‪ .‬אבל בשו"ע התניא )סעי‪ ‬כ'( החמיר בזה‬         ‫נוהגי‪ ‬בשעת הדחק לבר‪ ‬אפילו על הפסולי‪‬‬
‫כדעת המחמירי‪ ‬שהוא פוסל אפילו‬
‫במיעוטו‪ ,‬אבל בשעת הדחק שאי אפשר למצוא‬                                           ‫לגמרי‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫אתרוג אחר כתב שיש לסמו‪ ‬להקל‪ ,‬וכ‪ ‬בכ‪‬‬
‫החיי‪) ‬אות ע"ד(‪ .‬וכתבתי בפני‪ ‬להקל כי כ‪‬‬         ‫רסג‪ .‬שו"ע סעי‪ ‬ט' וי'‪ ,‬ודעת כל הפוסקי‪ ‬שוה‬
‫דעת רוב הראשוני‪ ‬והאחרוני‪ ,‬וג‪ ‬בשו"ע‬            ‫בזה‪ .‬ועיי‪ ‬באשל אברה‪) ‬להרה"ק‬
                                                 ‫מבוטשאטש סעי‪ ‬ט' ד"ה על( ששטח תחתית‬
           ‫התניא הקיל למעשה בשעת הדחק‪.‬‬           ‫האתרוג לא שיי‪ ‬בו פסול חזזית או מראה‬
                                                 ‫לפסול‪ ,‬אפילו ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬כי אי‪ ‬המקו‪ ‬הזה‬

                                                                                   ‫נראה לעיני‪.‬‬

‫רסז‪ .‬כדי לחוש לדעת שו"ע התניא שמחמיר‬             ‫רסד‪ .‬דעת הראב"ד )תמי‪ ‬דעי‪ ‬סימ‪ ‬רל"ב(‪,‬‬
‫בזה‪ ,‬וג‪ ‬שיש בזה משו‪ ‬זה קלי ואנוהו‬              ‫והרא"ש )פרק ג' סימ‪ ‬י"ט( שהוא כשר‪ ,‬כיו‪‬‬
‫להדר אחר אתרוג בלי אבעבועות‪ ,‬ובפרט‬               ‫שלא נתפשט הנימור ברובו‪ .‬ודעת הרי"‪ ‬גיאות‬
‫בזמנינו שיש ב"ה ריבוי של אתרוגי‪ ‬כשרי‪‬‬           ‫שאפילו א‪ ‬הוא במיעוטו של צד אחד‪ ,‬הרי הוא‬

                                     ‫ומהודרי‪.‬‬                             ‫נחשב למנומר ופסול‪.‬‬
   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187