Page 184 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 184

‫‪Pg: 184 - 6-Front 21-06-16‬‬                ‫קצ‬

‫דיני האתרוג |‬

                ‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫שני הוא משפע נמו‪ ‬יותר‪ ,‬יש לדו‪ ‬בכל צד במקו‪ ‬שמתחיל לשפע באותו‬
              ‫צדעדר‪ ,‬וא‪ ‬הוא על השיפוע פסול‪ ,‬וא‪ ‬הוא תחת השיפוע כשר‪.‬‬

‫וכתבו הפוסקי‪‬ערה שבמקו‪ ‬שמש‪ ‬מתחיל להיות משפע ועולה כלפי מעלה‬
‫)היינו במקו‪ ‬שעדיי‪ ‬לא התחיל לשפע אלא שלמעלה ממנו מתחיל לשפע ועולה(‪ ,‬אינו נחשב‬
‫כחוט‪ ‬של האתרוג‪ ,‬כל זמ‪ ‬שלא התחיל עדיי‪ ‬להיות משופע‪ ,‬מכל מקו‪ ‬בעל‬

                     ‫נפש יחמיר על עצמו ג‪ ‬באותו עובי לפסול בכל שהוארעו‪.‬‬

                                                        ‫יש לו שני שיפועי‪) ‬גארטעל(‬

‫פ‪ .‬אתרוג שיש לו שני מקומות שהוא משפע ועולה‪ ,‬והוא כמו מגדל על גבי‬
‫מגדל )גארטעל( נראה שהחלק העליו‪ ‬הוא נחשב לחוט‪ ‬ולא השיפוע התחתו‪,‬‬

                                        ‫כי בשיפוע העליו‪ ‬הוא נות‪ ‬את עיניורעז‪.‬‬

                                                                 ‫מראה פסול על הפיט‪‬‬

‫פא‪ .‬א‪ ‬יש מראה פסול על הדד של הפיט‪ ,‬א‪ ‬הוא בחלק התחתו‪ ‬הסמו‪‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫נראה שמחמיר ג‪ ‬במקו‪ ‬עובי גובהו‪ ,‬דאל"כ‬        ‫שבחלק עליו‪ ‬של האתרוג‪ ,‬היינו על יד הפיט‪,‬‬
‫לא החמיר ככל הפירושי‪ ,‬כי לדעתו לא יפסול‬                              ‫ש‪ ‬הוא מקו‪ ‬החוט‪.‬‬
‫בעובי גבהו‪ ,‬עיי‪ ‬בזה‪ ,‬ואולי ר"ל שבשו"ע‬
‫החמיר רק לעני‪ ‬שיטת הרמב"‪ ‬שג‪ ‬הדד‬            ‫עדר‪ .‬כ‪ ‬כתב בשו"ת שבט הלוי )חלק ח' סימ‪ ‬ק"נ‬
‫בכלל החוט‪ ,‬אבל לא לעני‪ ‬פירוש רש"י‪ ,‬וכמו‬     ‫אות א'( שכיו‪ ‬שטע‪ ‬חומרת מקו‪ ‬החוט‪‬‬
                                              ‫הוא משו‪ ‬שש‪ ‬נראה לעיני‪ ‬יותר משאר‬
        ‫שכתב בביאור הלכה )ד"ה ממקו‪ ,‬השני(‪.‬‬   ‫מקומות‪ ,‬וזיל בתר טעמיה‪ ,‬וא‪ ‬במקו‪ ‬הזה‬
                                              ‫עדיי‪ ‬האתרוג שוה‪ ,‬ובצד שכנגדו כבר משפע‬
‫רעו‪ .‬כ‪ ‬כתב במחצית השקל )סו‪ ‬הסימ‪ ‬ד"ה ודע(‪,‬‬  ‫ועולה‪ ,‬לכ‪ ‬לא יפסול אלא ממקו‪ ‬שמתחיל‬
                   ‫להחמיר כשיטת רש"י‪.‬‬
                                                                        ‫שיפוע שלו‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫רעז‪ .‬הנה באשל אברה‪) ‬בוטשאטש( נסתפק בזה‪,‬‬
‫ובספר ארבעת המיני‪) ‬בחלק העיוני‪ (‬נוטה‬        ‫ערה‪ .‬כ‪ ‬הוא בביאור הלכה )ד"ה ממקו‪ (‬שאפשר‬
‫להחמיר שג‪ ‬השיפוע התחתו‪ ‬הוא בכלל‬             ‫להקל בזה ג‪ ‬ביו‪ ‬הראשו‪ ‬ולבר‪ ‬עליו‪,‬‬
‫החוט‪ ,‬אבל לעני‪ ‬מעשה לא החמירו בזה‬           ‫וא‪ ‬שבשערי תשובה כתב להחמיר בזה לחוש‬
‫הפוסקי‪ ,‬כי טע‪ ‬חומרת החוט‪ ‬כיו‪ ‬שהוא‬         ‫לשיטת רש"י שהוא נחשב לחוטמו‪ ,‬וכ‪ ‬הביא‬
‫נראה לעיני‪ ‬יותר‪ ,‬והלא בשיפוע התחתו‪ ‬אי‪‬‬      ‫בש‪ ‬החיד"א במחזיק ברכה )ס"ק ו'( בש‪ ‬רבו‪,‬‬
‫ניכר לעיני‪ ,‬כי הוא בחלק התחתו‪ .‬ומורי הגאו‪‬‬  ‫כי בלשו‪ ‬השו"ע אי‪ ‬משמע כ‪ ,‬וג‪ ‬הלבוש כתב‬
‫ר' יעקב מאיר שטער‪ ‬שליט"א כתב לי שלכאורה‬      ‫שרק השיפוע נחשב בכלל חוטמו‪ .‬אול‪ ‬ממה‬
‫ממקו‪ ‬הגארטל ולמעלה נחשב לחוט‪ ,‬עפ"ד‬          ‫שכתב מוח"ז בשו"ת שבט הלוי )חלק ח' סימ‪ ‬ק"נ‬
‫רש"י )ד‪ ‬ל"ה ע"ב ד"ה אפילו( שהחוט‪ ‬הוא המקו‪‬‬  ‫אות א'( שמה שפוסל בשו"ע ממקו‪ ‬השיפוע עד‬
‫שבאותו העובי אד‪ ‬נות‪ ‬עיניו‪ ,‬ועל פי זה‬        ‫הסו‪ ‬למעלה איננו מדר‪ ‬ודאי‪ ,‬אלא דהמחבר‬
                                              ‫חשש מספק לחומרת כל הפירושי‪ ‬עיי"ש‪ ,‬מזה‬
     ‫ממקו‪ ‬הגארטל ולמעלה אד‪ ‬נות‪ ‬עיניו‪.‬‬
   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189