Page 183 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 183 - 6-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ט ‪ ‬יד | פגימת חזזית קפט‬

‫סימ‪ ‬תרמח‬

‫אבל א‪ ‬נתפשטו ג‪ ‬על הצד השני של האתרוג ואי‪ ‬עומדי‪ ‬כול‪ ‬בצד אחד‪,‬‬
‫הרי הוא פסול לדעת כול‪‬רסח‪ ,‬כיו‪ ‬שהוא ממלא רוב היקפורסט‪.‬‬

‫על חוט‪ ‬האתרוג‬

‫עז‪ .‬א‪ ‬עלה אבעבועות על 'חוט‪ ‬האתרוג'‪ ,‬הרי הוא פסול אפילו בכל שהואער‪,‬‬
‫שנראה ש‪ ‬לעיני‪ ‬יותר משאר מקומות‪ ,‬שבאותו שיפוע אד‪ ‬נות‪ ‬עיניורעא‬

‫בתחילת השקפתוערב‪ .‬ובסמו‪ ‬יתבאר איזה מקו‪ ‬נחשב החוט‪.‬‬

‫מקו‪ ‬החוט‪‬‬

‫עח‪ .‬ומקו‪ ‬החוט‪ ‬שש‪ ‬פוסל אפילו בכל שהוא‪ ,‬הוא השטח מהמקו‪ ‬שמתחיל‬
‫להתקצר ולהתחדד כלפי ראשו עד למעלהרעג‪ ,‬והוא בכל אתרוג במקו‪‬‬
‫אחר‪ ,‬שיש אתרוגי‪ ‬שהשיפוע מתחיל מחצי האתרוג ולמעלה‪ ,‬ויש אתרוגי‪ ‬שהוא‬

‫יותר למעלה‪ ,‬ובכל אתרוג צרי‪ ‬לדו‪ ‬לפי מה שהוא‪.‬‬

‫וג‪ ‬באתרוג אחד יכול לימצא שבצד אחד הוא משפע ועולה יותר למעלה‪ ,‬ובצד‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫המקו‪ ‬שמש‪ ‬מתחיל להיות משופע ועולה‬ ‫רסח‪ .‬משנ"ב )ס"ק מ"ב(‪ .‬אבל בחזו‪ ‬איש )סימ‪‬‬
‫כלפי ראשו )ולשו‪ ‬רש"י הוא שמשפע ויורד לצד ראשו‪,‬‬ ‫קמ"ז אות ה' ד"ה ספק( כתב 'שמיעוטו היינו‬
‫שא‪ ‬יקי‪ ‬בחוט את כל האבעבועות לא יכיל‬
‫כי כ‪ ‬הוא כשהאתרוג מחובר לע‪ ,‬ראשו נוטה כלפי מטה‬ ‫הניק‪ ‬רוב השטח של כל האתרוג'‪ ,‬ותמה ש‪‬‬
‫מחמת כובד הפרי‪ ,‬ולכ‪ ‬כתב הלשו‪ ‬משפע יורד‪ .‬ולפי מה‬ ‫על המג"א שכתב שא‪ ‬עובר לצד שני הרי הוא‬
‫שכתבתי בסימ‪ ‬תרנ"א הערה ס"ב שהאחרוני‪ ‬כתבו לדייק‬
‫בדברי רש"י ‪ ‬ד‪ ‬מ"ה ע"ב בד‪ ‬מ"ב ע"א ד"ה הא ‪‬‬ ‫רוב היקפו‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫שלעני‪ ‬אתרוג אי‪ ‬צרי‪ ‬ליטלו דר‪ ‬גדילתו‪ ,‬יש לומר שלכ‪‬‬
‫לא פירש רש"י כשאר הראשוני‪ ‬שהחוט‪ ‬הוא בחלק שעל‬ ‫רסט‪ .‬כ‪ ‬כתב במג"א )ס"ק י"ג(‪ ,‬שלעני‪ ‬מנומר‬
‫השיפוע ממש‪ ,‬כי הרי יכול ליטלו שלא כדר‪ ‬גדילתו ‪‬‬ ‫א‪ ‬הוא ברוב היקפו הרי הוא פסול‪.‬‬
‫כשעוקצו כלפי מעלה והשיפוע כלפי מטה‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬אי‪‬‬
‫מעלה באותו שיפוע שנותני‪ ‬בו יותר עיניו‪ ,‬דהרי אי‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ער‪ .‬שו"ע כא‪.‬‬
‫ליטלו דר‪ ‬ש‪ ,‬אבל באותו עובי שמש‪ ‬מתחיל להיות‬
‫משפע ויורד בכל אופ‪ ‬נות‪ ‬בו עיניו‪ ,‬בי‪ ‬א‪ ‬יטלנו דר‪‬‬ ‫רעא‪ .‬רש"י )ד‪ ‬ל"ה ע"ב ד"ה אפילו(‪.‬‬
‫גדילת‪ ‬שהפיט‪ ‬יהיה כלפי מעלה‪ ,‬ובי‪ ‬א‪ ‬יטלנו כאשר‬
‫העוק‪ ‬כלפי מעלה‪ ,‬תמיד יהיה אותו עובי לנגד עיניו‪ ,‬כי‬ ‫ערב‪ .‬שו"ע התניא )סעי‪ ‬כ"א(‪.‬‬
‫הוא יותר באמצעו של שטח האתרוג‪ ,‬ואולי מפני כ‪ ‬כתב‬
‫רש"י 'משפע ויורד' ונתקשו האחרוני‪ ‬בביאור דבריו‪,‬‬ ‫רעג‪ .‬הוא דעת הרא"ש )פרק ג' סימ‪ ‬כ'(‪ ,‬וכ‪ ‬הוא‬
‫שהיה לו לומר משפע ועולה‪ ,‬אלא שלשיטתו אינו מוכרח‬ ‫מצדד בדעת רבינו חננאל והרי"‪.‬‬
‫שש‪ ‬הוא עולה‪ ,‬כי יתכ‪ ‬שלוקחו כאשר העוק‪ ‬למעלה‬
‫אול‪ ‬הרמב"‪) ‬פרק ח' מהלכות לולב הלכה ז'(‬
‫ואז הוא משפע ויורד(‪ ,‬ודעת הר"‪ ‬שמקו‪ ‬העובי‬ ‫והרי"‪ ‬גיאות סוברי‪ ‬שהחוט‪ ‬הוא הדד של‬
‫הפיט‪ ‬קרוב לשושנתא‪ .‬ודעת רש"י )ד‪ ‬ל"ה ע"ב‬
‫ד"ה ובחטמו( שהחוט‪ ‬הוא בעובי גבהו‪ ,‬היינו‬