Page 190 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 190 - 6-Back 21-11-21‬‬

‫‪ 190‬בתוך מערבולת הימים‬

‫משתוקק למונחים שהם באופנה‪ ,‬למונחים של התנגדות ומרי‪ ,‬יכול‬
‫הוא להשתמש בהם לגבי כל יהודי שניסה לסכל את כוונת הצורר‬
‫ולהפר את ה׳איסור על החיים׳‪ ,‬כלומר על כל יהודי שהצליח להציל‬
‫את עצמו‪ .‬ברם דווקא מסופר חרדי הבא לחשוף פרשה נסתרת‪ ,‬להאיר‬
‫על קבוצת צעירים הקרובים לו ברוח – אפשר היה לצפות שיוותר על‬

‫הנוסח שבאופנה‪276.‬‬

‫דבריו של עק משקפים את התפיסה שהמושגים ׳התנגדות׳ ו׳מרי׳ מתייחסים‬
‫רק לגבורה המזוינת‪ .‬אלא שפראגר האמין כי המלחמה כוונה נגד היהדות‪ ,‬ועל‬
‫כן כל מאבק לשימורה ראוי להיחשב התנגדות‪ .‬על הקשר שבין תפיסת הקרבן‬
‫את מושא המלחמה ובין דפוס ההתנגדות כתב רוג׳ר גוטליב כי ההתנגדות‬
‫מתגבשת תחת דיכוי‪ ,‬וכי על המתנגדים להכיר את זהותם ואת פעולות הדיכוי‪.‬‬
‫על יסוד זה אפשר לפעול או להחליט לא לפעול‪ .‬דהיינו ההתנגדות מבוססת‬
‫על רצון חופשי‪ 277.‬מבחינה זו המחתרת החסידית עונה על הקריטריונים‬
‫שהציב גוטליב‪ :‬היא פעלה לשמר את מאפייניה הייחודים וראתה במאבקה‬
‫תגובה הולמת לפעולות הדיכוי שנועדו להילחם בזהותה‪ ,‬קרי הדת והמסורת‬

‫היהודיים‪.‬‬
‫ר׳ שלום הורוביץ‪ ,‬שנמנה עם ׳המתי׳סובצים׳‪ 278,‬העיד כי מתתיהו ׳לימד אותנו‬
‫לשבור את המציאות ולא להישבר; להתכחש למציאות ולא להתכחש לעצמנו׳‪279.‬‬
‫הוא הוסיף שהדבקות בלימוד התורה נבעה מאמונה‪ :‬׳למדנו כי האמנו בה׳‬
‫והאמנו שזה רצון ה׳‪ ,‬ולא כנגד הנאצים‪ .‬כנגד הנאצים זה אומר שצריכה להיות‬
‫מלחמה אקטיבית ומה שעשינו זה ״מלחמה בלימוד״׳‪ 280.‬קבוצות הלימוד הללו‬
‫אימצו דפוסי ארגון מחתרתיים‪ :‬׳חיינו בתנאי מחתרת‪ ,‬למדנו ב״חדרים״ ואחר‬
‫כך בבונקרים‪ ,‬כמעט עד ‪ .1943‬מה זו ״מחתרת״? עושים דבר כנגד‪ ,‬בסתר‪ .‬גם‬
‫המלחמה ב״יצר הרע״ היא מלחמה׳‪ .‬הורוביץ הוסיף‪ :‬׳האמנו אז כי הנאצים‬
‫רצו לעקור את שורש היהדות ובעיקר את היהדות החרדית׳‪ 281.‬בראייה הזאת‬

‫‪ 276‬שם‪.‬‬
‫‪ ,Gottlieb, ‘The Concept of Resistance’, pp. 31-49 277‬מצוטט אצל‪ :‬מכמן‪,‬‬

‫׳התנגדות יהודית בשואה ומשמעותה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.14-13‬‬
‫‪ 278‬פראגר‪ ,‬אלה שלא נכנעו‪ ,‬עמ׳ ‪.21‬‬
‫‪ 279‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.24‬‬

‫‪ 280‬ריאיון טלפוני עם ר׳ שלום הורוביץ‪.6.1.2010 ,‬‬
‫‪ 281‬השימוש בביטוי ׳לעקור את שורש היהדות׳ נראה כלקוח מכתביו של פראגר‪ .‬ייתכן‬

‫שתפיסה זו אומצה ממרחק השנים ולאו דווקא בעת התרחשות האירועים‪.‬‬