Page 193 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 193

‫‪Pg: 193 - 7-Front 21-11-21‬‬                                  ‫‪7‬‬

‫סופר‪ ,‬היסטוריון והיסטוריוגרף חרדי ‪193‬‬                                                           ‫‪$customer‬‬

    ‫לא זו בלבד שלא יתכן להתעלם מאישיותו של זה‪ ,‬מכיוון שכל תושב‬
    ‫במדינה נתקל בשם הזה באין שיעור של הזדמנויות‪ ,‬אלא שהנך טועה‬
    ‫גם בקביעתך שאין צורך להתעסק ואף לשלול את אישיותו [‪ ]...‬ובכן‪,‬‬
    ‫דע לך כי מבחינת התועלת הציבורית נדרש יחס הפוך בתכלית [‪]...‬‬
    ‫מכיוון שהכרזה זו [של בן־גוריון] – ׳אני מאמין גדול באלוקים׳ –‬
    ‫הושמעה לא רק בשיחה אישית אינטימית שלא לפרסום‪ ,‬אלא שהיא‬
    ‫נמסרה גם לפרסום בביטאון אנטי דתי כדוגמת על המשמר – יש בה‬

                      ‫לזרוע על נפתולי הנפש של המנהיגות החילונית‪290.‬‬

    ‫הסופרים החרדים ראו עצמם ׳כמי שהוטל עליהם להנחיל את תודעת השואה‬
    ‫ולהיות מעין גשר‪ ,‬סמל של המשכיות ורצף לחיים החרדיים בשני העולמות‪,‬‬
    ‫לפני ואחרי השואה׳‪ 291.‬זו הייתה מטרתו ומהותו של הירחון בית יעקב‪ ,‬אשר‬
    ‫שימש גשר בין אירופה לארץ ישראל לא רק מתוקף היותו ממשיכו של בית‬
    ‫יעקב זשורנ ַאל אלא גם מבחינת הרעיונות שהובאו בו והאופן שכותביו שזרו‬
    ‫את השואה בהיסטוריה היהודית‪ .‬השואה נידונה בירחון בהרחבה בהתבסס‬
    ‫על האמונה הנצחית של ׳עשו שונא ליעקב׳‪ ,‬דהיינו שנאת העמים את ישראל‬
    ‫כתופעה מרכזית ומתמשכת בהיסטוריה היהודית בכל הדורות‪ .‬עם זאת ייתכן‬
    ‫שהעיסוק הנרחב בשואה‪ ,‬להבדיל מפרשיות היסטוריות אחרות עקובות מדם‬
    ‫כגון מסעי הצלב או הפוגרומים שמהם סבלו יהודי מזרח אירופה במאות ה־‬
    ‫‪ 19‬וה־‪ ,20‬מעיד על אמביוולנטיות מסוימת כלפי תפיסה היסטוריוסופית זו‪.‬‬
    ‫בין הכתבים הללו ובין הכתבים הכלליים הקודמים שפרסם פראגר חל שינוי‬
    ‫בעמדתו על השואה‪ ,‬ובספרו חורבן ישראל באירופה כתב על ׳ייחודה של‬

            ‫שואת היהודים בימינו׳ ועל כך שאין לה מקבילה בתולדות ישראל‪292.‬‬
    ‫גם ביחסו לתגובה היהודית בשואה עבר פראגר תמורה‪ .‬בכתב העת בית‬
    ‫יעקב הציג את סיפורי קידוש השם בשתי משמעויות‪ :‬בבחינת ׳וחי בהם׳‪,‬‬
    ‫דהיינו ׳אושוויץ המתפללת׳‪ ,‬המאמינה; ובבחינת ׳קבלת הדין והצדקתו בדרך‬
    ‫האחרונה׳‪ :‬׳כי בין היהודים‪ ,‬אשר בצעדם בדרך האחרונה נשתלהב אצלם רגש‬
    ‫הגאון הישראלי והכרת השליחות הישראלית ומתוך הכרה ברורה ודעה‬
    ‫צלולה קבלו על עצמם לקדש את השם במותם׳‪ 293.‬בניגוד לכך‪ ,‬בספרו‬

                                                                              ‫‪ 2	 90‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.8‬‬
                             ‫‪ 	291‬שאול‪ ,‬׳משימ׳קה ראש הפרטיזנים לרב שמעון ראש הישיבה׳‪.‬‬

                                              ‫‪ 2	 92‬פראגר‪ ,‬חורבן ישראל באירופה‪ ,‬עמ׳ ‪.13-12‬‬
                                                       ‫‪ 2	 93‬הנ״ל‪ ,‬׳אגדה שטרם נכתבה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.7‬‬
   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197   198