Page 191 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 191

‫‪Pg: 191 - 6-Back 21-11-21‬‬

‫סופר‪ ,‬היסטוריון והיסטוריוגרף חרדי ‪191‬‬

    ‫ביקשו ׳המחתרת החסידית׳ וגיבוריה לקדש שם שמים באמצעות קיום תורה‬
                                                                     ‫ומצוות‪282.‬‬

    ‫ייתכן שלפי הגדרתו של גוטליב אפשר ליישם את המושג ׳מחתרת׳ על‬
    ‫ה׳מחתרת׳ החסידית שתיאר פראגר‪ .‬כך או כך‪ ,‬לפני שפראגר הכניס את‬
    ‫המושג לציון הפעילות הדתית הזאת‪ ,‬אף אחד – גם לא בציבור החרדי – לא‬
    ‫כינה את ההתארגנות הזאת ׳מחתרת׳‪ .‬אולם במדינת ישראל ולא רק בה‪ ,‬אלא‬
    ‫בכל ארצות אירופה שנכבשו בידי הגרמנים‪ ,‬הייתה פעילות התנגדות וחברות‬
    ‫ב׳מחתרת׳ נגד השלטון הנאצי סיבה להערכה חברתית‪ .‬החברה החרדית הייתה‬
    ‫מודעת לסולם הערכים החילוני‪ ,‬ופראגר העניק לה‪ ,‬באמצעות שאילת ה ִמ ּנ ּו ַח‪,‬‬
    ‫את גיבוריה לצורך בניית פנתיאון גיבורים בתמונת זיכרון השואה החרדי ההולך‬

                                                                      ‫ומתעצב‪.‬‬

                      ‫ההנהגה הציונית והצלת היהדות האורתודוקסית‬

    ‫מנחם פרידמן ודינה פורת טוענים שהעיסוק החרדי בשואה מתמקד ביחסם‬
    ‫השלילי של מנהיגי התנועה הציונית והיישוב ליהודי אירופה הדתיים‬
    ‫והחרדים בפרט‪ ,‬ובהבנתם שיחס זה השפיע על מאמצי ההצלה‪ 283.‬הרב מיכאל‬
    ‫דב וייסמנדל סבר בספרו מן המיצר כי ההנהגה הציונית התנגדה לעלייתם של‬
    ‫יהודים חרדים ועל כן לא עשתה די להצלתם‪ .‬אחרים חשבו שמשום כך מנעה‬
    ‫ההנהגה הציונית את פרסום הידיעות על הרצח השיטתי של יהדות אירופה‪284.‬‬
    ‫האשמות חריפות אלה סיפקו פורקן לכאב ולתסכול בהיוודע ממדי ההשמדה‪,‬‬
    ‫מעין מענה אידאולוגי־תיאולוגי לקהל המאמינים‪ ,‬ואולי אף חיפו על תחושת‬

                         ‫אשם מגזרית חרדית על שלא עשו די להצלת אחיהם‪285.‬‬
    ‫האשמתם של מנהיגי הציונות נידונה בירחון פעמים מספר‪ .‬במאמר‬
    ‫העוסק במאמצי ההצלה של הרב וייסמנדל‪ ,‬׳עסקן ההצלה הראשי של יהדות‬
    ‫אירופה במיצר׳‪ ,‬שלא זכה לשמש כעד ראשי במשפט אייכמן‪ ,‬כתב פראגר כי‬

     ‫‪ 	282‬על כך העיד עמנואל רינגלבלום‪ :‬׳בחצר יהודי‪ ,‬בדירה מוסתרת לומדים‪ .‬הדירה היא‬
     ‫חשאית‪ ,‬פותחים רק לאלה היודעים את ״הסיסמה״ (דפיקה בצורה מיוחדת)‪ .‬יושבת‬
     ‫שם קבוצה גדולה של בחורי־ישיבה וגם אחרים ולומדים׳‪ .‬רינגלבלום‪ ,‬כתבים מימי‬

                                                                   ‫המלחמה‪ ,‬א‪ ,‬עמ׳ ‪.228‬‬
     ‫‪ 	283‬ראו אצל קפלן‪ ,‬׳השואה בהיסטוריוגרפיה ובתודעה ההיסטורית החרדית האשכנזית‬

                                                                   ‫בישראל׳‪ ,‬עמ׳ ‪.259‬‬
                                                                ‫‪ 2	 84‬וזלמן‪ ,‬רוטר ואחרים‪ ,‬שם‪.‬‬

                                                                           ‫‪ 2	 85‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.269‬‬
   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196