Page 244 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 244 - 8-Front 21-11-21‬‬

‫‪ 244‬בתוך מערבולת הימים‬

‫והדם הנתך על סביבתנו‪ ,‬לא ִאחד אותנו השוכנים בתיבת מבטחים זו ששמה‬
‫ארץ ישראל‪ .‬אגודת ישראל הושיטה את ידה לפעולת הצלה משותפת עם כל‬
‫המפלגות והזרמים‪ ,‬היא פנתה לפני זמן מה בקריאה נרגשת אל כל המוסדות‪,‬‬

‫לרבות הסוכנות היהודית‪ ,‬להקים מועצה עליונה‪ ,‬שמתפקידיה יהי[ה] אך‬

‫ורק לטפל במפעל ההצלה‪ .‬עדיין היד תלוי׳[ה] בחלל האוויר‪ .‬עדיין קריאתה‬
‫היא כקול במדבר׳‪ 88.‬כעבור כמה ימים חידד שנפלד את הביקורת וטען כי‬
‫האשמה ש׳לא נקפנו אפילו אצבע להציל את שניתן להציל׳ מופנית רק כלפי‬

‫המנהיגים והמדינאים של המוני בית ישראל‪89.‬‬
‫אם כן כבר בעת ההכרזה הרשמית על ההשמדה ניכר בתגובתם הראשונית‬
‫של פראגר ושנפלד פיצול רעיוני באשר למושא האשמה ומניעיו‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫פראגר לא נמנה עם מי שסברו שהציונות היא בבחינת חטא קדמון שבעטיו‬
‫התרחשה השואה‪ .‬שנפלד הבן סבר ש׳זה לא היה הקו שלו לכתוב את זה‪,‬‬
‫וגם אם הוא היה אוחז בכך הוא לא היה כותב את זה‪ .‬הוא לא ראה את זה‬
‫כך‪ .‬חוץ מזה אז הוא היה צריך להתכחש לחלק גדול מעצמו׳‪ .‬פראגר האמין‬
‫כי משמעותה של הגלות היא גזר דין של כליה וכי ׳אין תקומה יהודית אלא‬
‫בארץ־ישראל!׳‪ 90.‬כתביו משקפים תפיסת עולם שראתה בציונות לא רק פתרון‬
‫פונקציונלי אלא תהליך ניסי‪ ,‬ומשום כך הציונות‪ ,‬לדעתו‪ ,‬איננה ׳אם כל חטאת׳‪.‬‬
‫באשר לטענה של שנפלד ואחרים כאילו התפיסה של ׳שלילת הגלות׳‬
‫הביאה להפקרת יהדות אירופה בידי היישוב‪ ,‬פראגר עצמו אמנם שלל את‬
‫הגלות‪ ,‬אולם תפיסה זו לא הביאה אותו לתמוך בהפקרת היהודים‪ .‬מסתבר‬
‫אפוא שקיים קשר בין התמיכה במדינה למידת האשמה המופנית נגד הציונות‪91.‬‬
‫עם זאת פראגר האמין כי החילוניות נעדרת תחושה של כלל ישראל ובכך‪ ,‬לצד‬

‫המכשול האפיסטמי הכלל־ישראלי‪ ,‬תלה את אוזלת היד בתחום ההצלה‪.‬‬
‫כתביו של שנפלד על השואה משקפים ׳היסטוריה שכנגד׳ המאשימה‬
‫את הציונות בשואה ובמחדלי ההצלה‪ 92,‬בעוד פראגר הטיל את האחריות‬
‫על מי שלא השכילו להבין את דחיפות השעה בשל הכשלים הנזכרים ועל כן‬

‫תגובתם לא הלמה את עצמת האירועים‪.‬‬
‫בהקשר רחב יותר נראה שפראגר ביטא את רחשי לבם של ניצולי שואה‬

‫שנפלד‪ ,‬׳ממעמקים׳‪ ,‬עמ׳ ב‪.‬‬ ‫‪8 8‬‬
‫הנ״ל‪ ,‬׳העם – ביגונו‪ ,‬המנהיגים בפשעם‪ ...‬והמסקנה׳‪ ,‬הדרך‪ ,‬ב׳ בטבת תש״ג‪ ,‬עמ׳ ד‪.‬‬ ‫‪8 9‬‬
‫‪ 90‬‬
‫פראגר‪ ,‬׳שארית ישראל לאחר השואה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.207‬‬ ‫‪ 91‬‬
‫פורת‪ ,‬׳שותפיו של עמלק׳‪ ,‬עמ׳ ‪ .311‬והשוו‪Friedman, ‘The Haredim and the :‬‬
‫‪9 2‬‬
‫‪.Holocaust’, pp. 86-114‬‬
‫קפלן‪ ,‬בסוד השיח החרדי‪ ,‬עמ׳ ‪.151‬‬