Page 245 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 245

‫‪Pg: 245 - 8-Front 21-11-21‬‬

‫התגבשות תודעת השואה בחברה החרדית ‪245‬‬

    ‫חרדים בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה‪ ,‬אשר התגאו בממלכתיות‬
    ‫היהודית המתחדשת בדמותה של מדינת ישראל‪ .‬יש בכך חיזוק לטענה‬
    ‫שהשיח החרדי בנושא השואה ולקחיה לא התמקד רק בהאשמת הציונות‪,‬‬
    ‫אלא נשמעו בו קולות מגוונים בשלל סוגיות‪ 93.‬משום כך ׳הדימוי כאילו‬
    ‫ה״חרדים״ וה״ציונים״ ותפיסת עולמם ״לא קרבו זה לזה״ רחוק מן המציאות‬
    ‫ההיסטורית׳‪ 94.‬ברם בשנות החמישים החלה החברה החרדית תהליך של‬
    ‫בנייה מחדש‪ .‬בבנייה זו היו מעורבים רבים‪ ,‬ולאו דווקא הרבנים הגדולים‬
    ‫מהשורה הראשונה‪ .‬מה שהיה חשוב באותם ימים היה לבנות זהות מלכדת‬
    ‫לחברה החרדית המוכה והמפוררת‪ .‬אחד המרכיבים האפשריים בעיצוב הזהות‬
    ‫העצמית היה חידוד הגבולות בין החרדים לחברה החילונית (אשר בארץ‬
    ‫הייתה גם ציונית)‪ .‬שנפלד שהיה מיליטנטי בגישתו היה במיעוט‪ ,‬אך ככל‬
    ‫שהתגבשה היהדות החרדית וגדלה מבחינה דמוגרפית וחיזקה את מערכות‬
    ‫החינוך שלה‪ ,‬גברה השפעתו‪ .‬מנגד פראגר‪ ,‬שהיה אדם מתון‪ ,‬החל להיראות‬
    ‫ברגע מסוים כ׳שבוי׳ בגישה הציונית החילונית‪ .‬פראגר היה מודע לכך‪ ,‬ועל כן‬

       ‫פנה יותר ויותר לכיוון הזהות החרדית‪ ,‬גם אם אף פעם לא הפך ל׳שנפלד׳‪.‬‬

   ‫׳מתכנני משפט אייכמן הסוער ומסעיר [‪ ]...‬הנחילו לנו‬
                              ‫אכזבה מרה׳‪ 95:‬על משפט אייכמן‬

    ‫משפט אייכמן נחשב לנקודת מפנה ביחסה של החברה הישראלית לשואה‬
    ‫ולניצולי השואה‪ 96,‬בבחינת ׳כעת אני מבין ותופס׳‪ 97.‬חקירתו של אייכמן‬
    ‫ערב המשפט נוהלה בידי יחידת חקירות משטרתית שהוקמה במיוחד לצורך‬
    ‫זה‪ ,‬׳לשכה ‪06‬׳‪ .‬לראש היחידה המשטרתית מונה ניצב אברהם זלינגר‪ ,‬יליד‬

                                                          ‫‪ 9	 3‬שאול‪ ,‬פאר תחת אפר‪ ,‬עמ׳ ‪.415‬‬
                                                                           ‫‪ 9	 4‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.421‬‬

                                             ‫‪ 	95‬פראגר‪ ,‬׳צרור הערות בשולי המשפט׳‪ ,‬עמ׳ ‪.6‬‬
     ‫‪ 9	 6‬לסקירת מגמות שונות במחקר על משפט אייכמן ראו‪ :‬יבלונקה‪ ,‬׳ההיסטוריוגרפיה של‬
     ‫משפט אייכמן בישראל׳‪ ,‬עמ׳ ‪ .216-211‬להלן כמה מהמחקרים‪ :‬ויץ‪ ,‬׳משפט אייכמן‬
     ‫כנקודת מפנה׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ;188-175‬יבלונקה‪ ,‬מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן‪ ,‬עמ׳ ‪;264-175‬‬
     ‫הנ״ל‪ ,‬׳משפט אייכמן והישראלים׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ;31-24‬קינן‪ ,‬לא נרגע הרעב‪ ,‬עמ׳ ‪;196-195‬‬
     ‫קרן‪ ,‬׳השפעת שארית הפליטה על תודעת השואה׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ;393-385‬שפירא‪ ,‬׳השואה‪:‬‬
     ‫זיכרון פרטי וזיכרון ציבורי׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ;104-86‬הנ״ל‪ ,‬׳מפגש היישוב עם שארית הפליטה׳‪ ,‬עמ׳‬

                                                ‫‪ ;355-325‬הנ״ל‪ ,‬משפט אייכמן‪ ,‬עמ׳ ‪.27-1‬‬
                                         ‫‪ 	97‬חיים גורי‪ ,‬׳משפט ירושלים׳‪ ,‬למרחב‪.10.9.1961 ,‬‬
   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250