Page 162 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 162
Pg: 162 - 6-Back 21-11-17
מרדכי אמור ברכת בסק
אך זה תלוי ,כמובן ,אם יסודם של תוס' הרא"ש ,נאמר גם ב"רובא דליתא קמן" ,כמו
"רוב נשים לשעה ילדן" [הנוגע לענינו בספק בין תשעה לראשון] .ובש"ש כתב ,שאין
דברי הרא"ש אמורים ,אלא ב"איתא קמן" ,וצע"ב [ולמצוא היכי תימצי ב"איתא קמן",
צ"ע].
והרדב"ז (בפ"ב מהל' אבל הל' יג) תירץ ,דסלקא דעתך אמינא דכיון דטומאת קרובין
"הותרה מכללה" ,דלמא גם אצל הספקות ,נמי "הותרה" .ואתא קרא לאשמועינן" ,לה
יטמא ,על הודאי ולא על הספק" .וצע"ג בהבנת דבריו ,שהרי סוכ"ס "היאך יעבור על
לאו מן הספק" ,כמשה"ק שם .ומה יהני לזה ה"הותרה" ,הלא דילמא לאו "אחותו" היא,
ובודאי שאין שם "הותרה".
ויתכן ,דס"ל דכי היכי דספיקא דאורייתא לחומרא לענין האיסור ,הכי נמי ספיקא
דאורייתא לחומרא לקיום המצוה דטומאת קרובים .ואע"פ שדין "דחייה" דעלמא לא
שייך כאן ,כמובן ,אבל דילמא ה"הותרה" שנאמר לצורך המצוה ,נאמר גם לצורך המצוה
דספיקא דאורייתא לחומרא [דס"ל דלמ"ד ספיקא דאורייתא לחומרא מן התורה ,מצוה
גמורה היא ,ושפיר הו"א דלצורך מצות טומאת קרובים הזאת ,נמי נאמר ה"הותרה"].
וצע"ג בזה.
[אך מש"כ שם הרדב"ז ,דטומאת קרובים לכהן ,היא "הותרה" ,נסתר לכאורה
מהמפורש ברמב"ם (בהלכה טו) שם .וצ"ע].
עוד תירץ שם הרדב"ז ,דיתכן בגוונא שנתערבו הספיקות ,זיל הכא קא מדחי ליה וזיל
הכא קא מדחי ליה .ונמצאו שני הספיקות ,כמתי מצוה שאין להם קוברין ,וס"ד דיתחייב
הכהן להיטמא להן ,קמ"ל קרא שבספיקות אין דין של "יטמא" .וסיים ,ד"עדיין צריך
תלמוד" [ואמנם צע"ג ,ממ"נ ,אם יש להם [לאלו ש"נתערבו"] קוברין ,מאי טעמא יטמא
להם הכהן .ואם "אין להם קוברין" ,ודאי שעל הכהן ליטמא לשניהם].
איסור "קרחה" בראש חבירו
ֹלא (יקרחה) ִי ְקְרחּו ָקְר ָחה ְּב ֹרא ָׁשם (כא ,ה)
הנה כתיב "יקרחה" ,בה"א .ואילו ה"קרי" ,הוא "יקרחו" ,בוא"ו.
וביאר מרן הגרמ"ש זצוקללה"ה ,ע"פ הגמ' שבועות (לה ).גבי "אם לא יגיד"" :מאי
