Page 161 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 161

‫‪Pg: 161 - 6-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי אסק‬  ‫אמור‬                        ‫ברכת‬

‫אין זה מחמת עצם ההנהגה שאינה ראויה‪ .‬שכן הימנעות זאת‪ ,‬לא נאמרה אלא‬                               ‫‪6‬‬
‫ה"הימצאות" בפועל‪ ,‬של זכר בין שתי נקיבות‪ .‬ולא באה ההקפדה של התורה בכתב‪,‬‬
‫אלא משום קביעות הסדר בכתיבה‪ ,‬כי השלימות שבתורה‪ ,‬היא בודאי לקבוע את סדר‬                          ‫‪shiurim_VOL 2‬‬
‫הכתיבה‪ ,‬לפי ההתנהגות הראויה‪ ,‬כשהיא מתקיימת בפועל‪ ,‬ולא לכתוב לפי סדר שאינו‬

                                                          ‫ראוי להיות כן בפועל‪.‬‬

‫אשר לפי זה‪ ,‬אין הדברים אמורים‪ ,‬אלא כשלא קיימת סיבה הנובעת מן הכתיבה‬
‫עצמה‪ ,‬המחייבת סדר אחר‪ .‬מה שאין כן כשקיימת סיבה לכתוב בסדר אחר‪ ,‬ודאי שאין‬
‫לקבוע את הסדר על פי החובה ההתנהגותית‪ ,‬שמיסודה לא נאמרה אלא כשהיא בפועל‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬בפרשת נח‪ ,‬שהסיבה לסדר שנכתב בה‪ ,‬נובעת מן הכתיבה עצמה‪ ,‬שכן ראוי הוא‬
‫לכתוב את האשה על יד בעלה‪ ,‬ולא להפריד ביניהם‪ ,‬בודאי הכתיבה בסדר זה‪ ,‬מחייבת‬

              ‫יותר‪ ,‬מאשר לקבוע סדר כתיבה מסיבה שאינה נובעת מן הכתוב עצמו‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                  ‫טומאת כהן לספק אחותו‬

                                      ‫ְו ַל ֲא ֹחתֹו ַהְּבתּו ָלה וגו' ָלּה ִיַּט ָּמא (כא‪ ,‬ג)‬

‫בתורת כהנים (פרשתא א‪ ,‬יג) דרשינן‪" ,‬לה יטמא‪ ,‬מטמא הוא על הודאי‪ ,‬ואינו מטמא‬
‫על הספק"‪ .‬והיינו‪ ,‬כגון שנתערב ולדה בולד חברתה‪ ,‬או ספק בן ט' לראשון או בן ז' לשני‪,‬‬
 ‫שאזי היא ספק אחותו‪ ,‬אסור לכהן ליטמא לה‪ .‬וכן פסק הרמב"ם (פ"ב מהל' אבל הל' יג)‪.‬‬

‫ויש לעיין‪ ,‬להראשונים דס"ל שכל ספק דאורייתא מן התורה אזלינן לחומרא [שיטת‬
‫הרשב"א וסיעתו‪ ,‬ודלא כהרמב"ם (פ"ט מהל' טומאת מת הי"ב‪ ,‬עי' בארוכה בשב שמעתתא‬
‫(שמעתא א')]‪ ,‬א"כ הכא כיון דספק אחותו היא‪ ,‬אזלינן לחומרא שאינה אחותו‪ ,‬ונאסור‬

   ‫הכהן בהפקעת איסור דאורייתא של טומאת מת‪ ,‬ומאי קמ"ל קרא הכא בהאי דינא‪.‬‬

‫ולכאורה י"ל‪ ,‬בגוונא של "רוב" שהוא אחיו‪ ,‬אבל כיון שאין ה"רוב" עושה "ודאי"‬
‫[כשיטת תוס' הרא"ש (בב"מ ו‪ ):‬לענין "רוב" במעש"ב‪ ,‬דאכתי בכלל "עשירי ספק" הוא]‪,‬‬

                                 ‫על זה בא המיעוט [כי היכי דלא ניזיל בתר רובא]‪.‬‬

‫וזה כעין תירוץ ה"שב שמעתתא" (שמעתתא א) על הקושיא ב"ספק ממזר"‪ ,‬אמאי‬
‫איצטריך קרא להתיר‪ ,‬הלא ספיקא דאורייתא מדאורייתא לקולא‪ ,‬לשיטת הרמב"ם‪.‬‬

                                          ‫ותירץ‪ ,‬דאיצטריך בגוונא ד"רוב"‪ .‬יעו"ש‪.‬‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166