Page 156 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 156
Pg: 156 - 5-Front 21-11-17
מרדכי םיקדוש ברכת ונק
ותבואת הכרם ,ולא נאכל מהם עד שנביא כל פרי שנה אחת הלולים
לה' ,והנה אין הפרי בתוך שלש שנים ראוי להקריבו לפני השם הנכבד,
לפי שהוא מועט ,ואין האילן נותן בפריו טעם או ריח טוב בתוך שלש
שנים ,ורובן לא יוציאו פירות כלל עד השנה הרביעית ,ולכך נמתין לכולן
ולא נטעום מהם עד שנביא מן הנטע שנטענו כל פריו הראשון הטוב
קודש לפני ה' ,ושם יאכלוהו ויהללו את ה'" (הרמב"ן)
וראיתי שואלים ,לטעמיה דהרמב"ן [ש"אין הפרי בתוך שלש שנים ראוי להקריבו
לפני השם הנכבד"] ,א"כ אחר שהביא מפירות שנה רביעית "פריו הראשון הטוב קודש
לפני השם" ,יהיו אף הפירות של ג' שנים הראשונות מותרים באכילה.
ויתכן ,שאילו היו הפירות עצמם ניתרים לאחר ג' שנים ,הו"ל "איסור לזמן" ,שאינו
איסור חפצא ,אלא אך איסור על "מעשה האכילה" ,ואולי לא היה באיסור זה סיבה
לאוסרם בהקרבה ,הא מיהא לאחר ג' שנות הערלה .לכן ,על כרחך שהאיסור ,איסור
חפצא הוא ,שאין היתר לאיסורו.
האיסור להעצים עיניו מפני שיבה
ִמְּפ ֵני ֵׂשי ָבה ָּתקּום ְו ָה ַדְר ָּת ְּפ ֵני ָז ֵקן ְוָיֵרא ָת ֵּמ ֱאֹל ֶקיָך ֲא ִני ה' (יט ,לב)
"יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו ,לכך נאמר ויראת מאלקיך ,שהרי דבר
זה מסור ללבו של עושהו שאין מכיר בו אלא הוא ,וכל דבר המסור ללב
נאמר בו ויראת מאלקיך" (רש"י)
בקידושין (לג ).מקשינן" ,אטו ברשיעי עסקינן" .ומשני" :אלא יכול יעצים עיניו
מקמי דלימטיה זמן חיובא ,דכי מטא זמן חיובא הא לא חזי ליה דקאים מקמיה ,ת"ל
תקום ויראת" .ע"כ .ופירש"י" :יש לך לירא מן היוצר היודע מחשבותיך ,שאתה מבקש
תחבולות להפטר ממצותו" .עכ"ל.
ולכאורה יל"ע ,מדוע באמת אסור לו לעצום את עיניו ,מקמי דמטי זמן חיוביה .הלא
כיון שעצם עיניו שוב לא מתחייב במצות כיבוד ,ומצינו בכמה דוכתי דשרי להערים כדי
ליפטר מחיובי התורה.
