Page 151 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 151
Pg: 151 - 5-Back 21-11-17
םיקדוש מרדכי אנק ברכת
"אזהרה לגונב ממון ,אבל לא תגנוב שבעשרת הדברות (שמות כ ,יג),
אזהרה לגונב נפשות ,דבר הלמד מענינו ,דבר שחייבין עליו מיתת בית
דין" (רש"י)
בספר "פנים יפות" דקדק ,מדוע בגונב נפשות נאמר "לא תגנב" לשון יחיד ,ואילו
בגונב ממון נאמר "לא תגנבו" לשון רבים .וביאר ,שבגניבת נפשות כיון ששותפים שגנבו
נפש פטורים ממיתה [כדין "שנים שעשאוה פטורין" (עי' שבת ג ,.צב ,]):להכי נקט קרא
"לא תגנב" לשון יחיד ,אולם בגניבת ממון ששותפים שגנבו חייבים לשלם (ב"מ ח ,).לכך
נאמר "לא תגנבו".
וצ"ע ,הלא פטור "שנים שעשאוה" לא נאמר אלא בשבת [עי' פנ"י (שבת צג .ד"ה
במאי) ושו"ת באר יצחק (או"ח סי' יד ענף ה)] ,אבל בעלמא אף שנים שעשו חייבים [וכמו
בכלאי בהמה שאפילו מאה שהנהיגו בהמה כאחד ,לוקים ,כמבואר ברמב"ם (פ"ט מהל'
כלאים ה"ט)].
עוד הקשו ,מלשון הפיוט במוסף ליום הכפורים (ומקורו במדרש) בענין עשרה הרוגי
מלכות ,שקרא לחכמים ושאלם מה דינו של גונב נפש מישראל והתעמר בו ומכרו" ,הם
כענו לו ומת הגנב ההוא ,נם איה אבותיכם אשר אחיכם מכרו" וכו' .הרי להדיא ,דאף
שותפים שגנבו נפש חייבים מיתה.
אכן ,ראשית יש להוסיף ,כי ודאי שקיימת היכי תימצי ל"שותפים שגנבו" ואינם
"שנים שעשאוהו" ,כגון ד"שוו שליח" ,או שגנב האחד גם בעד חבירו [יעו' רש"י ותוס'
ב"מ (ח ).ב"שותפין שגנבו" ,ואמנם התוס' העמידו ב"הגביהו שניהם"] .אך מכיון שלדעת
הפנ"י ,שב"שנים גנבו" שייך דין של "שנים שעשאוה" ,שוב אין נוקטים לשון שיש בו
משמעות גם של שנים .וז"פ.
ועל הקושיא מהפיוט של עשרה הרוגי מלכות ,הנה מאן יימא לן דהוה באופן של "שנים
שעשאוה" .אולי היה זה באופן של "שוו שליח" ,או באופן של "גנב בעדו ובעד חבירו".
ובכלל צל"ע ,עצם דברי הפנ"י ,אטו שייך "שנים שעשאוה" על ה"מכרו" ,הלא לכאורה
אינו שייך ,לא בשעת הגניבה [בנוגע ל"על מנת למוכרו"] ,ולא במכירה ממש .וצ"ע.
כמו כן צ"ע ,אי שייכא מכירה "בעד חבירו" או גנב ע"מ למכור את של חבירו .אטו
חייב גם אם חשב למכור את של עצמו ,שגנב ,בלבד .וכן צ"ע ,האיך נתפס ה"שנים
שעשאוה" .האם השנים מוכרים ,או חושבים למכור את חלקו של חבירו .הלא לכאורה,
זה לא שייך בכלל.
עוד יש לעיין ,דיתכן ,שאם היה חל דין פטור של "שנים שעשאוה" כלפי מעשה
