Page 149 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 149
Pg: 149 - 5-Front 21-11-17
םיקדוש מרדכי טמק ברכת
לזביחה שאף תחילת זביחתה לא תהא אלא על מנת להאכל יום אחד אין לי אלא תודה
מנין לכל הנאכלים ליום אחד שלא תהא זביחתן אלא על מנת להאכל ליום אחד".
וכתב הרמב"ן (מצוות ל"ת ד ,בתוספות הרמב"ן) ,שכוונת התו"כ היא" :שנמנענו מלשחוט
הקדשים על מנת לאכל וכו' חוץ למקומם וחוץ לזמנם וכו' וכבר נמנענו מזה בעשה ממה
שדרשו בספרא ביום קרבנו יאכל אין לי וכו' אף תחילת זביחתו שלא תהא אלא על מנת
להאכל ביום אחד ת"ל וכי תזבחו וגו' ,וכן בא שם מדרש הנאכלין לשני ימים שתחילת
זביחתן לא תהא אלא על מנת להאכל לשני ימים" וכו' .עכ"ד.
הנה לפי זה ,נאמרו בפסוקים אלו ,הן של תודה הן של שלמים ,איסורי פיגול [כמ"ש
הרמב"ן ש"נמנענו מזה"] ב"עשה" ,נוסף על הלאוין .ומרן הרב זצוקללה"ה הוסיף (בפ"ד
מהל' מעשה"ק הל' יא) להכריח זאת ,מתוך כך ,שאין לומר שנאמר כאן דין מחשבה לשם
אכילתן בזמן ,שהרי לא מצינו בס"פ בית שמאי ,מחשבה כזאת בקדשים.
הצ"ע הוא ,דלפ"ז ,כל מש"נ כאן ,הוא המניעה ,מעל מנת לעבור את זמן אכילתו.
ולכאורה ,הלא לשון הספרא הוא" ,שלא תהא זביחתן אלא על מנת להאכל ליום אחד",
היינו שנאמרה כאן מחשבה חיובית של "על מנת להאכל ליום אחד" ,וזה הרי לא שייך
למחשבת פיגול ,שכל מה שנאמר בה הוא המניעה .ואע"פ שה"מניעה" ,מפורשת
במש"א "אלא על מנת" ,אבל לשם מה הוצרכו להזכיר כאן את ה"על מנת" החיובי ,הלא
כאמור ,אין לזה שייכות לכאורה עם מחשבת פיגול .וצע"ב.
[כמו כן צ"ע ,אם אמנם הכוונה היא למחשבת פיגול ,הרי עיקרה הוא במה שה"עובד"
חושב לאכול אכילת אדם או אכילת מזבח חוץ לזמנו או חוץ למקומו .ומדוע העמידו את
האיסור עשה ,באופן שלילי ועקיף ,באמרם שיחשוב רק על מנת לאכל בזמנו ,שמזה
משמע ,שלא יחשבו על אכילה מחוץ לזמנו .מדוע לא אמרו בפשיטות ,שלא יחשוב על
אכילה מחוץ לזמנו .הלשון של "אלא על מנת" וכו' ,צ"ע].
עוד יפלא לענ"ד ,מדוע זקוקים לילפותות מיוחדות ,לנאכלין ליום אחד ,או לשאר
קרבנות ,כמ"ש בספרא ,הן בשלמים הן בתודה .אם הכוונה היא להוסיף איסור עשה על
איסורי פיגול ,מאי שנא שלמים משאר קרבנות ,הלא כולהו ילפינן משלמים ,ומאי שנא
נאכלים לשני ימים ,מנאכלין ליום אחד ,הלא כהדדי נינהו לענין חוץ לזמנם.
אך מאידך גיסא ,לשון התו"כ בשני המקומות ,שהוא "לא תהא אלא על מנת" ,לשון
זו מראה בעליל ,שמדברים כאן על ה"לא תהא" אלא על מנת ,ואעפ"כ לשון זו עצמה
"על מנת לאכול [או להאכל] ליום אחד" וכו' ,לכאורה משמעה ,שמדברים כאן אודות
מחשבת אכילה של יום אחד דוקא .ונראה הדבר כמחשבה חיובית ,היינו ,שמצווים
לחשוב כן.
