Page 148 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 148

‫‪Pg: 148 - 5-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫םיקדוש‬                      ‫ברכת‬  ‫חמק‬

‫אביך‪ ,‬שאתה ואמך חייבין בכבוד אביך"‪ .‬ע"כ‪ .‬ומבואר בסוגיא שם‪ ,‬שאם נתגרשו אביו‬
‫ואמו‪ ,‬יקדים מי שירצה‪ ,‬כיון דתו ליכא לטעמא "שאתה ואמך חייבין בכבוד אביך"‪ .‬ע"ש‪.‬‬

‫והקשו‪ ,‬הא אכתי קיימא בההיא דהוריות (יג‪" ).‬האיש קודם לאשה בכל דבר"‪ ,‬ושוב‬
                     ‫מטעם זה ראוי להקדים כבוד אביו לכבוד אמו‪ ,‬אף ב"נתגרשו"‪.‬‬

‫ונראה‪ ,‬ש"אב" או "אם"‪ ,‬הם שמות וחובות לעצמם‪ .‬כלומר‪ ,‬חיוב כיבוד הורים‪ ,‬אינו‬
‫מתייחס ל"זכר" ול"נקבה"‪ ,‬ולא ל"איש" ו"אשה"‪ ,‬אלא דוקא ל"אב" ו"אם"‪ .‬ואשר לכן‪,‬‬
‫לא שייך בחיוב זה‪ ,‬דין "הקדמה" של איש קודם אשה‪ ,‬כי אם פרטי הדינים שנאמרו‬

                                               ‫בגוף החיוב של כיבוד "אב" ו"אם"‪.‬‬

‫והא דקשיא‪ ,‬שאף לאחר שנתגרשה‪ ,‬אכתי יקדים את האב‪ ,‬משום דינא ד"האיש‬
‫קודם לאשה"‪ .‬נראה בעה"י‪ ,‬שאמנם יהיה חייב להקדים את האב מצד "איש קודם‬
‫לאשה"‪ ,‬אבל אין זה אלא קיום דין של "סדר" זה‪ ,‬ואינו מתייחס ל"מצוה" עצמה‪ .‬כי מצד‬

                           ‫המצוה עצמה‪ ,‬של כיבוד אב ואם‪ ,‬אין דין זה שייך‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬

‫וכמובן‪ ,‬שאף עיקר הקושיא ליתא‪ ,‬משום שלפי האמור‪ ,‬אה"נ חובת "סדר" זה‬
‫קיימת‪ ,‬גם בכיבוד אב ואם‪ ,‬ואך שמצד חיוב מצות כיבוד "אב" ו"אם"‪ ,‬זה אינו שייך‪.‬‬

            ‫ואילו הקדמת "איש" ל"אשה"‪ ,‬נוגעת לדין "סדר"‪ ,‬ולא מצד המצוה גופא‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                 ‫מחשבת שינוי קודש ופיגול‬

                                      ‫ְו ִכי ִתְזְּבחּו ֶז ַבח ְׁש ָל ִמים ַלה' וגו' (יט‪ ,‬ה)‬

‫"לא נאמרה פרשה זו אלא ללמד שלא תהא זביחתן אלא על מנת להאכל‬
                                                  ‫בתוך הזמן הזה" (רש"י)‬

‫מקורם של דברי רש"י הוא בתו"כ פרשת צו (פי"ב‪ ,‬ט)‪" :‬וכי תזבחו זבח שלמים לה' וכו'‬
‫אם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לזביחה שאף תחילת זביחתן לא תהא אלא ע"מ להאכל‬
‫לשני ימים ולילה אחד אין לי אלא שלמים מניין לכל הנאכלים לשני ימים שלא תהא‬

                         ‫זביחתן אלא ע"מ להאכל לב' ימים תלמוד לומר" וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫ודין זה נאמר גם בנאכלין ליום אחד‪ ,‬כמפורש בתו"כ (שם פי"ב‪ ,‬ג)‪" :‬וכי תזבחו זבח‬
‫תודה וכו' ביום קרבנו יאכל‪ ,‬שאין תלמוד לומר אלא אם אינו ענין לאכילה תנהו ענין‬
   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153