Page 143 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 143
Pg: 143 - 5-Back 21-11-17
גמק מרדכי תומ ירחא ברכת
אם נמצא עם בני ביתו או שאר אנשים מותר ,כיון שאם יבוא להטות יזכירהו חבירו.
ע"ש.
ובמג"א (סי' ערה סק"ה) הקשה בשם מהרי"ל ,דנימא הכי נמי לענין איסור רכיבה
בשבת ,שגזרו עליו מחשש "שמא יחתוך זמורה" ,דלפ"ז בשנים הרוכבים שרי ,שאם
יבוא האחד לזמור יזכירהו השני .ודחה זאת המג"א ,משני טעמים :האחד ,דדוקא
בקריאה התירו לו ,אבל במילי דרשות לא .ועוד ,שיש לחוש שמא יחתוך זמורה קודם
שישב על הסוס על מנת להנהיגו.
אמנם אכתי יל"ע ,שהרי נפסק (שו"ע או"ח סי' ערה סעיף יז) שאף ליחיד מותר לקרוא
לאור הנר ביוה"כ ,משום דאימת יום הכיפורים עליו .ולפ"ז תיקשי ,אמאי לא שרי [אפילו
ליחיד] לרכב ע"ג בהמה ביוה"כ ,ולא ניחוש שמא יחתוך זמורה ,כיון ד"אימת היום" עליו
[וליכא למימר דדוקא בקריאה לאור הנר התירו ,שכן לכאורה סברא זו של "אימת היום",
היא סברא בפנ"ע שהתירו גם ליחיד ,והיא שייכא שפיר אף לגבי רכיבה ע"ג בהמה].
כמו כן צ"ע ,מדוע גזרו על תקיעת שופר דיובל ביום הכיפורים (ר"ה ל ,).מחשש "שמא
יעבירנו" ד' אמות ברשות הרבים ,הלא "אימת יום הכיפורים עליו" .וביותר ,דהא הוי דבר
מצוה ,ולא שייך בזה התירוץ הראשון של המג"א הנ"ל.
ואשר יתכן בזה ,שיש להבדיל ,בין איסור הבא מתוך "היסח הדעת" ,לבין "הוראת
היתר" ,או "דעתו קלה" ,לעבור על האיסור.
שכן כל מש"נ "אימת יום הכיפורים עליו" ,שייך רק למנוע מ"היסח הדעת" דוקא.
משא"כ ב"הוראת היתר" או סתם קלות דעת ,גם "אימת יו"כ" לא תועיל למנוע.
לכן ,רק בקריאה לאור הנר ,שהחשש הוא מהטיה מתוך היסח הדעת ,על זה שפיר
אמרינן שמשום ש"אימת יו"כ עליו" ,לא יסיח דעתו .משא"כ ברכיבה ,שהחשש הוא
שמא יחתוך זמורה כדי להקל את הרכיבה ,בכה"ג ,לא די לן ב"אימת יו"כ עליו" .ויל"ע.
