Page 145 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 145
Pg: 145 - 5-Front 21-11-17
םיקדוש מרדכי המק ברכת
מצות מורא אב ,וכשאינו שומע ,הרי הוא בכלל עובר על "מורא אב" .הוא שאמרנו,
שה"כיבוד" אב" ,מורא אב" הוא ,וכשאינו מכבד ,עובר על "מורא אב".
והנה המשמעות הפשוטה מתירוצו של מרן הרב זצוקללה"ה היא ,שהקיום של
"כיבוד אב" ,הוא גם קיום של "מורא אב" ,וכשאינו מכבד ,הרי הוא עובר על מצות "מורא
אב" .וזה לכאורה צ"ע ,שהרי בגמרא מפורש ,שהאיסור הוא "לסתור את דבריו" ,ואטו
כשאינו מכבדו ,הרי הוא סותר את דבריו .וצ"ע.
אשר אולי יש לומר בזה ,הוא על פי מה שיש לעיין ,מה בכלל "לא לסתור את דברי
אביו" ,האם הוא רק כפשוטו ,שלא לומר דברים הסותרים את דברי אביו .או שמא ,גם
המרייה של דבריו ,כלומר עשייה הממרה את צוואתו של אביו ,אף היא בכלל "לא לסתור
את דבריו" .והנפקא מינה פשוטה ,במי שציוה את בנו על עשייה מסויימת ,כגון ללכת
אל מקום פלוני ,או שלא ללכת אל מקום פלוני ,והבן המרה את פיו והלך לאותו מקום
שנצטוה שלא ללכת לשם ,או שהמרה ולא הלך למקום שנצטווה על ידי אביו ללכת
לשם ,האם ייחשב כ"סותר את דבריו".
שוב ראיתי ,ש"המקנה" בקדושין (עא ):כתב להדיא ,שאם ציוהו אביו לעשות איזה
דבר ,גם אם אין לאביו שום הנאה מאותה עשייה ,מחויב הוא הבן לשמוע לו ,שהרי זה
בכלל "מורא" .ואם לא ישמע לאביו ולא יעשה צוואתו ,הרי הוא כ"סותר את דבריו".
הרי מדברי המקנה להדיא ,שהסירוב וההימנעות לעשות כצוואת אביו ,זה עצמו בכלל
עבירה על מצות "מורא אב".
ומהשתא נראה פשוט ,שגם אם האב "מצווה" אותו על מעשה "כיבוד אב" ,כמו
"מאכילו ומשקהו" ,והוא נמנע מעשות הציווי של כיבוד אביו זה ,ודאי דלא עדיף מאיש
הממרה כל ציווי אחר של אביו ,והרי הוא עובר על מצות "מורא".
כמובן ,שאין הדברים אמורים אלא באופן שצוואתו של אביו חלה מצד עצמה ,כגון
שהכיבוד הוא "משל אב" ,ואין הבן מפסיד או פטור מעצם העשייה מכל סיבה שהיא ,רק
בכה"ג ,המנעותו נידונה כ"סותר את דבריו" ועבר על "מורא" [וכשכיבדו ,וקיים צוואת
אביו ,קיים מצות מורא אב ,כמובן .ואילו כשנמנע ,מלבד שלא קיים מצות כיבוד אב ,הרי
הוא עובר על מצות מורא אב].
הרי לנו ,אם כן ,היכי תימצי ,לצריכותא ,לחייב את האשה כאיש ,כמ"ש בתו"כ דהא
דהאשה פטורה משום "רשות אחרים עליה" ,היינו דהו"א כיון שאשה הרי פעמים
שרשות אחרים עליה ,כשהיא נשואה ,ואז נמנע ממנה לקיים כיבוד אב ,ושמא כשאביה
מצווה אותה על עשייה מסוימת ,נימא כשם שהיא פטורה מ"כיבוד" ,גם הסירוב לקיים
צוואת האב ,אינה מכלילתה בכלל עובר על מצות "מורא אב".
