Page 150 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 150
Pg: 150 - 5-Back 21-11-17
מרדכי םיקדוש ברכת קנ
אלא שהרמב"ן ,הרי כתב להדיא ,שנאמרה כאן "מניעה" בעשה .ומלבד זאת ,הלא
עומדת שאלתו של מרן הרב זצוקללה"ה ,מהא שלא הוזכרה מחשבה כזאת בין ה"לשם
ששה דברים הזבח נזבח" בס"פ ב"ש.
ואולי יתכן לומר ,ביאור מחודש בדברי הרמב"ן ,על פי מה שנראה ,שאף אם בילפותות
אלו ,נאמר דין מחשבה חיובית של אכילת יום אחד ,או אכילת יומיים ,כל קרבן כדינו,
אין זו מחשבה הבאה להציל ממחשבת פיגול .והאיסור שנאמר בילפותות אלו ,לחשוב
מחשבת אכילה שהינה מחוץ לזמן אכילת הקרבנות ,אינה מחשבת פיגול ,אלא מחשבה
של "שינוי קודש" .והיינו טעמא ,משום שמחשבת פיגול ,היא לעשות אכילת אדם ,או
אכילת מזבח ,מחוץ לזמנם או מחוץ למקומם.
ואילו המחשבה האמורה בילפותות הנ"ל ,אינה "לעשות" את הפיגול הנ"ל ,אלא
מחשבה לשם קרבן ,ש"דינו" הוא ,להאכל מחוץ לזמנו האמור בתורה .היינו ,שהוא עובד
עבודת הקרבנות ,וחושב ,שהוא עושה את העבודה של קרבן זה ,שהוא מקריבו עתה,
לשם שמו המסויים ,שדינו הוא להאכל "מחוץ לזמן אכילתו" כפי שנאמר בתורה .וזאת
המחשבה ,היא בכלל מחשבת "לשמה" .וה"שינוי קודש" נאמר ,על המחשבה הקובעת
את דין זמן אכילת הקרבן ,שהוא מחוץ לזמן הנאמר בתורה.
נמצא ,שהמחשבה החיובית הזאת ,אמנם נכללת בכלל "לשם זבח" ,שהיא אחת
מחמשת המחשבות שהזבח נשחט לשמן ,כמבואר במתניתין סו"פ ב"ש .אבל אין
המדובר במחשבת פיגול והיפוכה ,אלא במחשבת לשמה ,ובשינוי קודש.
ומובן היטב ,שאמנם מחשבה חיובית זאת ,חידוש היא ,ובעינן לקרא ,שהיא שייכת
לקרבנות אחרים ,או לקרבנות בעלי זמנים של אכילה אחרים.
ואולי יתכן ,שאף הרמב"ן ,לא התכוון שילפותות אלו מדברות על מחשבות של פיגול,
אלא שכשהוא חושב מחשבת פיגול ,הלא ממילא נכללת בכך גם מחשבת שינוי קודש
של חוץ לזמנה ,ובודאי חסרה שם המחשבה החיובית המכלילה את דין זמן הקרבן,
בכלל שמו לענין ה"לשמה".
אלא שכאמור ,מדברי מרן זללה"ה לא נראה שהוא זה כפי מה שהתבאר ,וצלע"ג בזה.
"שנים שעשאוה" בגניבה
ֹלא ִּת ְג ֹנבּו (יט ,יא)