Page 153 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 153
Pg: 153 - 5-Front 21-11-17
גנק מרדכי םיקדוש ברכת
הנה כי כן ,רבי מאיר מיהת ,מצרף דין גזל לג' עבירות ,כדברי המדרש .אלא דהמ"ד
במדרש הוא רבי יהודה ,לא רבי מאיר ,כבסוגיין .וצ"ע ,אם אפשר לפרש את דברי רבי
יהודה כמדרש הנ"ל ,דמש"נ "אף הגזל" ,היינו משום "מדת חסידות" ,כדברי הרמב"ן גבי
חתימת שקר [שבפירושו השני ,השווה זאת ,ל"גזל" שבתוספות חיצוניות].
ויתכן אולי לומר ,שרבי יהודה ,שלקח בכפייה את הכיכר מיד הרועה ,כדי להשקיט
את "בולמוסו" ,היה באופן ,שבאותה שעה ממש תחב לידו תשלומין ,או לפחות לקח
את הכיכר" ,על מנת לשלם" .דנראה ,שאף למ"ד שגזל אינו עומד בפני פקו"נ ,אבל
הגוזל על מנת לשלם ,עומד בפני פיקוח נפש ,כמפורש ברא"ש ב"ק (פרק ו סי' יב).
טעם איסור קללה
ֹלא ְת ַקֵּלל ֵחֵרׁש (יט ,יד)
"אף על פי שאין בנו כח לדעת באיזה ענין תנוח הקללה במקולל ואיזה
כח בדבור להביאה עליו ,ידענו דרך כלל מכל בני העולם שחוששין
לקללות ,בין ישראל בין שאר האומות ,ויאמרו שקללת בני אדם ,גם
קללת הדיוט תעשה רושם במקולל ,ותדביק בו המארה והצער .ואחר
דעתנו דבר זה מפי הבריות ,נאמר כי משרשי המצוה ,שמנענו השם
בהזיק בפינו לזולתינו כמו שמנענו מהזיק להם במעשה .וכעין ענין זה
אמרו זכרונם לברכה (מועד קטן יח ).ברית כרותה לשפתים ,כלומר שיש
כח בדברי פי אדם" (החינוך -מצוה רלא)
עוד הביא שם "החינוך" דעת הרמב"ם בטעם המצוה" ,כדי שלא להניע נפש המקלל
אל הנקמה ,ולא ירגילנה לכעוס" .וביאר החינוך דבריו ,דס"ל שאין נזק למקולל בקללה
של המקלל ,וכל האיסור הוא משום שמרגיל עצמו לכעס ונקמה .יעו"ש.
והקשו ,מהא דקי"ל (שבועות לו ).שהמקלל את עצמו עובר באיסור ,משום שנאמר
"רק השמר לך ושמור נפשך מאד" .הא קמן ,שאיסור קללה הוא מצד הנזק הנגרם מכך,
וכדברי החינוך הנ"ל.
ולענ"ד אין כאן שום תמיהה .כי כל מה ששייך כלפי אחרים ,הן מצד ההשפעה הן
מצד המדות ,שייך גם כלפי עצמו .כי זאת תכונת האדם ,שיכול הוא לרדת לשפל מצב
