Page 164 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 164
Pg: 164 - 6-Front 21-11-17
מרדכי אמור ברכת דסק
קדושת הכהונה ,בזה אינו יכול למחול כדברי הר"מ ,ור"י התם סבר כדר"י ,והר"מ לא
פסק כוותיה (עפ"ד מרן הגרמ"ש זצוקללה"ה -משך חכמה).
"וקדשתו" בקריאת התורה
ְו ִק ַּד ְׁשּתֹו ִּכי ֶאת ֶל ֶחם ֱאֹל ֶקיָך הּוא ַמ ְקִריב (כא ,ח)
"נהג בו קדושה לפתוח ראשון בכל דבר ולברך ראשון בסעודה" (רש"י)
הלכה היא בשו"ע (או"ח סי' קלה ס"ג) ,שהכהן קורא בתורה ראשון ,ואחריו לוי ואחריו
ישראל [ומקורו מגיטין (נט ,):ודרשינן לה התם מקרא ד"וקדשתו"].
וכבר שאלו ,מה טעם קוראים בראשונה רק לכהן אחד ,הלא לכאורה היה צריך לקרות
לכל הכהנים שבבית הכנסת ,ואח"כ לכל הלויים ,ורק אח"כ לישראלים .שכן ,היאך
מתקיים דין "וקדשתו" כלפי שאר הכהנים שבבית הכנסת ,בעליית כהן אחד.
אכן נראה ,שדין ה"וקדשתו" נאמר ב"ראשון" ,היינו ב"הקדמה" .וזה שייך דוקא בין
אלו דמישך שייכי לענין ,אם לסעודה ,אם לעליה ,אם לכל דבר אחר.
משא"כ כשהנידון הוא לעצם הסעודה ,אם לתת לו ולא לאחר ,זה אינו בכלל
"וקדשתו" .וכמו כן כשהנידון הוא לתת לו "עלייה" ולא לאחר ,זה אינו בכלל "וקדשתו".
רק כלפי אלו ה"עולין" או ה"אוכלין" ,נאמר דין "הקדמה" וחשיבות.
"וקדשתו" ,ו"קדוש יהיה"
ְו ִק ַּד ְׁשּתֹו ִּכי ֶאת ֶל ֶחם ֱאֹל ֶקיָך הּוא ַמ ְקִריב ָק ֹדׁש ִי ְהֶיה ָּלְך וגו' (כא ,ח)
י"ל ,דמשו"ה פלגינהו בתרתי ,וגם שינוי הלשון מדוקדק ,לפי מ"ש הפוסקים (הובאו
לעיל בסמוך) ,שאם מחל הכהן מחול .אבל אם נשא גרושה ,אין מועלת מחילתו לזה,
כמ"ש רש"י על אתר.
וא"כ ,היינו דאמר קרא "וקדשתו" ,דהיינו שאינו תלוי בו ,אלא בקידוש שלך ,בעל
