Page 169 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 169

‫‪Pg: 169 - 6-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי טסק‬  ‫אמור‬                        ‫ברכת‬

                    ‫נדרי עכו"ם ונדבותיו‬

‫ִאיׁש ִאיׁש ִמֵּבית ִי ְׂשָר ֵאל ּו ִמן ַה ֵּגר ְּבִי ְׂשָר ֵאל ֲא ֶׁשר ַי ְקִריב ָקְרָּבנֹו ְל ָכל ִנ ְדֵרי ֶהם ּו ְל ָכל‬
                                                          ‫ִנ ְדבֹו ָתם (כב‪ ,‬יח)‬

‫"מה ת"ל איש איש‪ ,‬לרבות העובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות‬
                                                       ‫כישראל" (חולין יג‪):‬‬

‫והקשה ב"פנים מאירות" (ח"ב סי' קיט‪ ,‬ד"ה קשיא לי)‪ ,‬אמאי לא פשטינן בגמ' (נדרים‬
‫לה‪ ):‬דכהנים שלוחי דרחמנא נינהו‪ ,‬דאי שלוחי דידן הוו‪ ,‬היאך "נכרים נודרים נדרים‬

                   ‫ונדבות כישראל"‪ ,‬והלא אין שליחות לעכו"ם‪ .‬ויעו"ש מה שתירץ‪.‬‬

‫וקושייתו תמוהה לכאורה‪ ,‬למאי בעינן כלל דין "שליחות" לנכרי הנודר ושולח נדרים‬
‫ונדבות‪ .‬דבשלמא ישראל‪ ,‬שהוא מחויב להביא קרבנות חובה‪ ,‬וכמו כן בנדרים‪ ,‬שהוא‬
‫צריך וחייב לקיים נדרו‪ ,‬לכך אי לאו דין "שליחות" הרי אינו יוצא ידי חובתו [כי אף‬
‫שמוסר קרבנותיו‪ ,‬לא יצא ידי חובתו אם לא מטעם ד"שלוחו של אדם כמותו"]‪ .‬ובהא‬
‫מספק"ל אי כהני שלוחי דרחמנא‪ ,‬וא"כ יוצא הישראל ידי חובתו תיכף כשמוסר קרבנו‬
‫לכהן‪ ,‬כיון ד"יד כהן כיד גבוה"‪ ,‬או דלמא דשלוחי דידן נינהו‪ ,‬והישראל יוצא ידי חובתו‬
‫משום "שלוחו של אדם כמותו"‪ .‬אולם גבי נכרי‪ ,‬שאינו חייב להביא קרבן‪ ,‬ואין הכהן צריך‬

                           ‫להוציאו ידי "חובתו"‪ ,‬הלא אין צריך כלל לדין "שליחות"‪.‬‬

‫אכן פשוט‪ ,‬שאם אך הכהנים "שלוחי דידן נינהו"‪ ,‬פירוש הדבר‪ ,‬שאילולא שהיה‬
‫בעבודתם‪ ,‬קיום דין של "שליחות"‪ ,‬לא היה חל על הקרבנות דין "מביא" או "מקריב"‪.‬‬
‫שכן כך הוא דין "הבאתם" של הקרבנות‪ ,‬לא רק ע"י הקדישו את בהמתו‪ ,‬אלא על ידי‬

                                    ‫"עבודתו"‪ .‬וזה מתקיים על ידי ה"שלוחי דידן"‪.‬‬

‫ומובן היטב‪ ,‬שאף אם אין לו לעכו"ם דין קיומי נדרים והקדשות‪ ,‬אכתי לא יתכן‬
‫שיהא העכו"ם בכלל "מקריבי הקרבן" או "מביאיו"‪ ,‬אילולי שיהיו לו "שלוחי דידן"‪.‬‬
‫וזהו שהקשה הפנים מאירות‪ ,‬דמכיון שאין לו לעכו"ם "שלוחי דידן"‪ ,‬על ידי מה ייחשב‬
‫כ"מקריב" או כ"מביא" הקרבן‪ .‬ע"כ מזה מוכח‪ ,‬דהכהנים "שלוחי דרחמנא" המה‪ ,‬ושפיר‬
‫חייל עליה חלות שם "מקריב" או "מביא" ע"י "הבאת הבהמה" לקרבן‪ .‬ולא בעינן את‬

                             ‫ה"שלוחי דידן"‪ ,‬לעצם חלות שם "מקריב" או "מביא"‪.‬‬
                                      ‫‪‬‬

‫והנה בע"ז (פב‪ ):‬איתא‪" ,‬דאר"א מנין למחוסר אבר שאסור לב"נ‪ ,‬דכתיב "ומכל החי‬
   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173   174