Page 166 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 166
Pg: 166 - 6-Back 21-11-17
מרדכי אמור ברכת וסק
וצע"ג ,מנא לן לחדש האי פסולא ,הלא בקרא הכא לא נאמר איסור שימוש בעל מום
אלא אך אצל כהנים ,דכתיב "איש מזרעך" ,ומהיכי תיתי למיפסל ישראל שהוא בעל
מום ,להקריב בבמה.
ודומני ,שמכאן מוכח ,שאיסור עבודה בבעל מום ,אינו דין ב"כהן" ,אלא ב"עובד" .ולפי
ש"אין כיהון נוהג בבמה" ,על כרחך שהאיסור מוסב על בעלי השירות ה"עובדים" בבמה,
שהינם זרים.
כלומר :האיסור של עבודת בעל מום ,נאמר לכהנים ,מתורת "עובדי" הקרבנות .לכן,
אם משום מה הזרים הם "עובדי הקרבנות" ,כדמצינו כן בבמה ,הרי הבעלי מומין ,יהיו
פסולים.
בעלי מומין ב"במה"
ַוְי ַדֵּבר ֹמ ֶׁשה ֶאל ַא ֲה ֹרן ְו ֶאל ָּב ָניו ְו ֶאל ָּכל ְּב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל (כא ,כד)
וצ"ע ,מהו "אל בני ישראל".
ויתכן ,שבא לרמוז על "במה" ,שאע"פ שאין כיהון וכלי שרת בבמה [היינו שאין דין
כהן בבמה ,כמבואר במתניתין סוף זבחים (קיב ע"ב)] ,אבל בעלי מומין פוסלין בבמה
[כמבואר בריש פ"ב דזבחים (טו ע"א)] .ולכן הזהיר על בע"מ ,גם את בני ישראל,
המקריבין בבמה.
ויעו' באבן עזרא כאן שנתקשה בזה ,וכתב בזה"ל" :וטעם ואל כל בני ישראל ,שלא
יזבח להם שלמים בעלי מום לולי הקבלה" וכו' .ולכאורה זה משולל פשט ,מאי ס"ד
להתיר להקריב בעל מום .וכמו כן ,האיך נרמז דין זה בפסוקים.
ויתכן ,דצריך לגרוס "שלא יזבח בעל מום ,שלמים" .והם הם הדברים כמש"נ ,שאע"פ
שאין דין "כהן" בבמה ,אבל הבעל מום פסול להקריב ,כמפורש בזבחים הנ"ל .ומכיון
שהפסוק רומז ל"במה" ,לכן זהו החידוש ,שאף אם הזר כשר בבמה ,אבל בעלי מומין
פסולין להקריב ,כמשה"ת בעה"י.