Page 163 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 163
Pg: 163 - 6-Back 21-11-17
מרדכי גסק אמור ברכת
תלמודא ,אמר ר"א ,אם לוא יגיד כתיב ,אם לו לא יגיד ונשא עוונו ,ואם לאחר לא יגיד,
פטור" .וה"נ יש לומר ,שרמז הכתוב ,להא דמבואר בתוספתא מכות ,וכדפסק הרמב"ם,
שהקורח בראש חברו ,ג"כ חייב .והיינו טעמא ,משום דמצרפין הה' וה' ,וכאילו כתוב
"יקרחהו" ,דהיינו לאחרים.
שימוש בכהן כשמוחל על כבודו
ְו ִק ַּד ְׁשּתֹו ִּכי ֶאת ֶל ֶחם ֱאֹל ֶקיָך הּוא ַמ ְקִריב ָק ֹדׁש ִי ְהֶיה ָּלְך ִּכי ָקדֹוׁש ֲא ִני ה' ְמ ַק ִּד ְׁש ֶכם
(כא ,ח)
יעו' בשו"ע (יו"ד סי' קכח) ,שאם מחל הכהן ,אפשר להשתמש בו .אולם הרמב"ם
(בסה"מ לב) כתב ,שאף אם מחל אסור להשתמש בו ,וזאת עפ"ד ה"ספרא"" :וקדשתו,
בעל כרחו".
והדברים מפורשים בתוספתא סנהדרין (פ"ג) ,גבי כה"ג ,שאם רצה לרחוץ רוחץ עם
אחרים" ,רי"א ,אף אם רצה לרחוץ אין שומעין לו ,משום שנאמר וקדשתו בע"כ" .הרי
מפורש ,שאף אם מחל ,אין שומעין לו ומחוייבין לקדשו.
וצריך עיון ,אמאי פסק כר"י .וביותר ,דהא גבי רחיצה גופא ,דאיפלגו בהכי ,פסק להדיא
שאם רצה לרחוץ ,רוחץ עם אחרים.
אך י"ל ,דכל פלוגתתם היא ,בדין הקדושה הנוספת שיש בו בכהן גדול ,טפי מכהן
הדיוט .בהא הוא דפליגי רבנן ,ופסק הרמב"ם כוותייהו .אבל בכהן הדיוט ,המקודש מזר,
בזה סבר הרמב"ם ,דכו"ע מודו שאין שומעין לו ,אף אם מחל.
והמחלוקת תלויה במה שאמרו בהוריות (יב) ,גבי כה"ג בעל מום ,אם מוזהר על
הבתולה .דאיפלגו התם ,ר' ישמעאל סבר ,דילפינן גדול מהדיוט ,וכמו שבהדיוט בעל
מום לא ירד מקדושתו ,דכתיב "והיו קודש" ,אף כשהן בע"מ .והוא הדין כה"ג ,לא ירד
מקדושתו ,ע"י המום .ור"ע סבר ,שנאמר קרא מיוחד לאתויי איסור בכה"ג בע"מ ,ולא
ילפינן גדול מהדיוט.
ולפי זה ,חכמים דס"ל הכא דלא ילפינן כהן גדול מהדיוט ,בשיטת ר"ע קאו .ולכן,
רק על הדינים המיוחדים הנוספים בכה"ג ,בזה יכול למחול .דהיינו ,רק מה שנוסף ע"י
הכתוב "והכהן הגדול מאחיו" וגו' .משא"כ להשתמש עם כהן הדיוט ,דהיינו בעיקר
