Page 168 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 168
Pg: 168 - 6-Front 21-11-17
מרדכי אמור ברכת חסק
וצ"ב ,הא קי"ל "שחיטה לאו עבודה היא" ,וכשרה בזר ,ומדוע איפוא נאמר כאן
שמביאין את הקרבן לכהן ,דוקא ,לשחוט.
וכתב עלה מרן הגאון רבי רפאל הכהן מהאמבורג זצוקללה"ה ,דמכיון שהר"י
מאורליינש פירש כמה פעמים בתוספות ,דהיינו טעמא ד"שחיטה לאו עבודה היא",
משום ש"שווה הוא בשחיטה ,בחולין כבקדשים" ,אם כן ,זה שייך רק כשקיימת
שחיטת חולין .משא"כ "במדבר" ,שלא היתה השחיטה קיימת בשל חולין ,אזי היתה
השחיטה בקדשים" ,עבודה" גמורה ,ולא היתה אפשרות ללא כהונה ,כשאר "עבודות"
של קרבנות.
ולפיכך דייקו במדרש לומר" ,מביאין קרבנותיהן אל הכהן והכהן שוחט" ,כי במדבר,
היו ישראל אסורין בבשר תאוה ,כמש"נ לעיל שם ,ואין שום אפשרות להתיר להם
אכילה אלא בקרבנות ,על ידי "עבודת" הקרבנות ,שהשחיטה היא אחת מ"עבודותיה",
ולפיכך אינה כשרה אלא ע"י כהן בלבד.
והנה ביאור דברי ה"ושב הכהן" ,הלא הוא לכאורה ,שכל מה שנאמר בשחיטה "לאו
עבודה" ,שהוא משום שה"שחיטה שוה בחולין כבקדשים" ,היינו דמאי דבעינן בשחיטת
קדשים ,הוא אך שתהיה בקרבן השחיטה של החולין .ומובן לפ"ז ,שאין השחיטה
"עבודה" .ואע"פ שהשחיטה אף היא הינה מארבעת "עבודות המתיר" ,אבל מהותה של
עבודה זאת ,היא "שחיטה" ,בעוד ששאר העבודות ,מהותן היא ה"עבודה" עצמה.
והנפ"מ היא ,לענין כהונה וזרות .שלא נאמרו דיני כהונה ופסולי זרות ,אלא כשמעשי
קרבנות נצרכות המה ,מצד ה"עבודה" שבהן .משא"כ אם הנצרכות הוא מחמת צורך
אחר ,שאינו עצם ה"עבודה" ,לא נאמר בזה אלא צרכו של אותו מעשה ,ולא דין כהונה.
זהו שכתב ה"ושב הכהן" ,שמכיון דמאי דבעינן מצד עצם השחיטה ,אינו מצריך
כהונה ,שוב כל מה שנצרך מעבר לכך ,על כרחך הוא מחמת "עבודת" הקרבנות ,ונאמר
בו דין כהונה ופסול זרות .ומובן ,שאם אך נאמר איסור על אכילת בשר תאוה במדבר,
ולא מהניא לכך "שחיטה" ,שוב שפיר ,שגם מה דבעינן ליה בקרבנות" ,עבודה" הוא
ופסול בזר.
אלא דלפ"ז נמצא ,דהא דבעינן במדבר שחיטה בקרבנות ,אין זאת אלא את ה"עבודה"
של "שחיטה" [ולא את ה"היתר" של שחיטה] .ואילו לאחר כניסתן לארץ ,כשניתן
"היתר שחיטה" ,שוב מאי דבעינן בקרבנות ,אינו אלא היתר שחיטה ואינו "עבודה" .וזה
לכאורה צ"ע ,להיכן נעלם דין עבודת השחיטה בקרבנות ,שהיה כל זמן היותם במדבר.
ודילמא תרווייהו הוא דבעינן בקרבנות ,גם היתר שחיטה ,גם עבודת שחיטה .ומנלן
ד"שחיטה לאו עבודה" .וצ"ע [וע"ע במש"כ לעיל (יז ,ב-ג) -בענין "שחוטי חוץ" במדבר].
