Page 173 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 173

‫‪Pg: 173 - 6-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי געק‬  ‫אמור‬                        ‫ברכת‬

             ‫"האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך"‬

                     ‫ְוׁשֹור אֹו ֶׂשה ֹאתֹו ְו ֶאת ְּבנֹו ֹלא ִת ְׁש ֲחטּו ְּביֹום ֶא ָחד (כב‪ ,‬כח)‬

‫"עמי בני ישראל היכמא דאבונון רחמן בשמיא כן תהון רחמנין בארעא‪,‬‬
‫תורתא או רחילא יתה וית ברה לא תיכסון ביומא חד" (תרגום יונתן בן‬

                                                                                  ‫עוזיאל)‬

‫ולכאורה‪ ,‬הלא בברכות (לג‪ ):‬תנן‪" :‬האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך וכו' משתקין‬
‫אותו"‪ .‬ובגמרא שם (ובמגילה כה‪" ,).‬מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינן אלא‬
‫גזירות"‪ .‬עוד שם‪" :‬ההוא דנחית קמיה דרבה‪ ,‬אמר אתה חסת על קן ציפור אתה חוס‬
‫ורחם עלינו וכו'‪ ,‬א"ל אביי והא משתקין אותו תנן" וכו'‪ .‬ע"כ‪ .‬וזה פלא‪ ,‬כלום אין התרגום‬

                                         ‫יב"ע נסתר מדברי המשנה והגמרא הנ"ל‪.‬‬

‫ויעויין שם בתוס' (ד"ה מפני שעושה וכו')‪ ,‬שכמו כן הקשו "על מה שייסד הקליר‬
‫בקדושה שאנו אומרים ביום ב' של פסח‪ ,‬צדקו אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד‪,‬‬

              ‫דמשמע שהקב"ה חס על אותו ואת בנו‪ ,‬והוא אינו אלא גזירה"‪ .‬יעו"ש‪.‬‬

‫ואע"ג דפליגי התם אמוראי‪ ,‬אבל ההלכה היא כנראה כהאי מ"ד‪ ,‬כמבואר ברמב"ם‬
‫(פ"ט מהל' תפילה ה"ז)‪" :‬כל האומר בתחנונים מי שריחם על קן ציפור שלא יקח האם על‬
‫הבנים או שלא ישחט אותו ואת בנו ביום אחד ירחם עלינו וכיוצא בענין זה‪ ,‬משתקין‬
‫אותו‪ ,‬מפני שמצוות אלו גזירת הכתוב כן ואינם רחמים‪ ,‬שאילו היו מפני הרחמים לא‬
‫התיר לנו שחיטה כל עיקר"‪ .‬עכ"ל‪ .‬וצ"ע‪ ,‬על דברי התרגום יב"ע וה"קליר"‪ ,‬מה ראו לפרש‬

                                                                 ‫דלא כהלכתא‪.‬‬

‫ואשר יראה בזה הוא‪ ,‬דהנה יש לעיין‪ ,‬מה בעצם רע כל כך ב"מדותיו רחמים"‪ .‬מה‬
‫חטא חטא זה העומד ומשבח את בוראו על רחמיו אפילו על "קן ציפור"‪ ,‬מדוע ישתיקו‬

                                                                         ‫אותו‪.‬‬

‫ללמדך‪ ,‬כי טעה האיש‪ ,‬גילה פנים בתורה שלא כהלכה‪ ,‬לכן "משתקין אותו"‪ .‬חשוב‬
‫חשב‪ ,‬כי הוציא מפיו‪ ,‬ולו חלק מטעמי המצוה‪ ,‬ולא הגיע אלא לידי זיוף‪ .‬אמנם "ורחמיו‬

  ‫על כל מעשיו" (תהילים קמה‪ ,‬ט)‪ ,‬אבל לא משום רחמיו הגדולים ניתנו הפרשות הללו‪.‬‬

‫פרשות אלו ניתנו‪ ,‬כדי ליצור בנו רחמים‪ .‬גזירה היא שגזר הקב"ה בצוותו אותנו‬
‫לעשות מעשים של רחמים‪ .‬לא מדותיו של הקב"ה היוו סיבה לשילוח הקן או לאיסור‬

                  ‫שחיטת "אותו ואת בנו"‪ .‬מצוות אלו באו‪ ,‬כדי לעשותנו "רחמנים"‪.‬‬
   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178