Page 175 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 175
Pg: 175 - 6-Back 21-11-17
מרדכי העק אמור ברכת
אותו ואת בנו ב"יום אחד"
ְוׁשֹור אֹו ֶׂשה ֹאתֹו ְו ֶאת ְּבנֹו ֹלא ִת ְׁש ֲחטּו ְּביֹום ֶא ָחד (כב ,כח)
מרן הגרמ"ש זצוקללה"ה חידש ,שבאיסור "אותו ואת בנו ביום אחד" ,הזמן של "יום
אחד" ,תלוי הוא במקום התהוות האיסור ,דהיינו שחיטת הראשון.
ואם שחט את ה"אותו" במקום שהוא עדיין יום ,כגון בציר הצפוני ,מותר לשחוט את
הבן אפילו באותה שעה ,על קו המשווה ,כיון ששם כבר החשיך והוא לילה ,כי אין זה
"ביום אחד".
סדר "מועד" שבמשניות
ַּדֵּבר ֶאל ְּב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל ְו ָא ַמְר ָּת ֲא ֵל ֶהם מֹו ֲע ֵדי ה' ֲא ֶׁשר ִּת ְקְראּו ֹא ָתם ִמ ְקָר ֵאי ֹק ֶדׁש (כג ,ב)
הנה שמות הסדרים בששה סדרי משנה ,נקראו כולם בלשון רבים" :זרעים"" ,נשים",
"נזיקין'" ,טהרות"" ,קדשים" ,ואילו סדר "מועד" נקרא בלשון יחיד .וכבר שאלו ,מה
טעם לא נקרא סדר "מועדים" ,בלשון רבים.
ויתכן ,משום שפירוש המילה "מועד" ,הוא "קביעות זמן" ,וה"קביעות" ,אחת היא.
לכן ,סדר "מועד" ,כי סדר זה ,כלולים בו דיני הקביעות לחגים.
והנה הרמב"ם קבע לסדר זה את השם "זמנים" ,ואמנם ,זמנים שונים הם ,למועדים
המגוונים .ואילו בש"ס נקבע השם ,סדר "מועד" ,על שם "קביעות" הזמנים .ולכן קראו
להלכות קביעות זאת" ,מועד" ,כי כאמור ,ה"קביעה" ,אחת היא ,לכל הזמנים במועדים.
ואילו ב"נשים"" ,נזיקין"" ,טהרות" ו"זרעים" ,הלא ודאי שה"סדר" עוסק ודן במזיקים
ונזקים שונים ,בדיני אישות שונים ,בדיני טומאה וטהרה שונים ומשונים ,ואלו רבים
הם ,לכן נקראו בלשון רבים.
משא"כ כאמור ,בסדר "מועד" ,כיון שעוסקים בדיניהם והלכותיהם ,של קביעת
המועדים ,לכן נקרא בלשון יחיד "מועד" ,כי מועד אחד הוא .היינו ,שהתורה קבעה זמן
של כל מועד בעתו ,והש"ס עוסק בביאור סדריה ,דיניה והלכותיה של קביעות זאת,
כלומר" ,מועד" זה.
