Page 179 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 179
Pg: 179 - 6-Back 21-11-17
מרדכי טעק אמור ברכת
מתחילתו לסופו .נמצא שאף בשעת אכילת האיסור של חצי שיעור ,הרי הוא "עושה"
את המצוה ,ודי בכך לדחיית "עשה דוחה לא תעשה".
ולא דמי ל"פרו ורבו" במקום "לא יהיה קדש" ,שהתוס' אמרו ,שהפר"ו הוא בגמר
ביאה וה"לא יהיה קדש" ,הוא בהעראה .ולכאורה הלא אף העראה ,בכלל מעשה המצוה
היא .אך פשוט ,שאמנם לא דמי ,שכן גם אם ההעראה מוכרחת ,אבל אינה ,אלא הכרח
ו"מכשירין" ,לא "מעשה מצוה" [שאינו אלא בגמר ביאה] .משא"כ גבי אכילת מצה ,כל
פירור הימנה ,הינו מכלל "מעשה המצוה" של אכילת מצה .וז"פ.
עוד היה אפשר לכאורה לומר ,שהרי אם העשה ידחה לא תעשה ,מתברר שמעולם
לא היה "חצי שיעור" .שכן אם השיעור כולו מותר" ,חצי שיעור" מנין .הלא ודאי שאין
איסור על "חצי שיעור" ,אם אינו "חצי" מאיסור .וכשכולו ידחה ,פקע גם שם "חצי
שיעור" הימנו.
אך נראה פשוט ,דאדרבה .חלות שם "חצי שיעור" ,אינו תלוי באכילתו הנוכחית ,אלא
בעצם שמו ,מצד הלאו שבו .ומאחר שמצד הלאו ד"חדש" בפני עצמו" ,חצי שיעור"
הוא ,הרי הוא מפקיע את הדחייה כקושיין.
ובאשר לקושיא מההיא ד"מי שאיסורו משום בל תאכל חמץ" וכו' ,והלא בנד"ד אין
איסור חמץ חייל על איסור חדש .הנה מלבד הדיון בעניני אחע"א ,כדאי אולי להזכיר את
תירוצו של מרן הגרי"צ מפוניבז' זצוקללה"ה (מובא בהשמטות לספר זכר יצחק) ,דכל הנך
פסולין ,כמו "שאינה ראויה לשבעה" או מי שאיסורו משום "בל תאכל חמץ" וכו' וכדו',
נאמרו ושייכו ,רק במצות "בערב תאכלו מצות" .משא"כ במצות "על מצות ומרורים
יאכלוהו" ,לא שייכו כל הנך פסולין .שהרי מצוה זאת נאמרה גם בפסח שני ,ובמצות
מצה של קרבן פסח בפסח שני ,ודאי לא שייכו כל הנך פסולין ,שכן "חמץ עמו בבית",
ולא שייכא ביה לא "שבעה" ולא "מי שאיסורו משום בל תאכל חמץ" .וא"כ קושיית
הירושלמי היא על מצות "על מצות ומרורים יאכלוהו" ,וא"ש.
דין "תמימות" ותוספת יו"ט
ּו ְס ַפְר ֶּתם ָל ֶכם ִמ ָּמ ֳחַרת ַהַּׁשָּבת ִמּיֹום ֲה ִבי ֲא ֶכם ֶאת ֹע ֶמר ַה ְּתנּו ָפה ֶׁש ַבע ַׁשָּבתֹות
ְּת ִמי ֹמת ִּת ְה ֶיי ָנה (כג ,טו)
