Page 182 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 182
Pg: 182 - 6-Back 21-11-17
מרדכי אמור ברכת בפק
זצוקללה"ה ב"משך חכמה" שלו ,כתב נפלאות :עומק הפשט של "תספרו" ,הוא לייחד
כל יום למספרו" .תספרו חמישים יום" ,הכוונה היא ,תייחדו חמישים יום .ואמנם ,גם אם
הספירה היא מ"ט ,אבל הייחוד ,נעשה חמישים יום .משום שיום החמישים ,מיוחד על
ידי מיוחדיות דיניו ,דיני חג השבועות .נמצא שה"תספרו" ,הוא אמנם חמישים יום ,לא
רק ארבעים ותשע .אכן ,מה שעושים רק ארבעים ותשע ימים ,הוא מעשה ה"ספירה".
אבל ,כאמור ,ה"תספרו" ,מתייחס גם ליום החמישים .ודפח"ח.
"הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם"
ִמ ְקָרא ֹק ֶדׁש ִי ְה ֶיה ָל ֶכם (כג ,כא)
"אמר רבי אלעזר ,הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם [שישמח בו
במאכל ומשתה ,להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל ,שניתנה בו תורה.
רש"י] .מאי טעמא ,יום שניתנה בו תורה הוא" (פסחים סח):
וצריך ביאור ,איזה טעם הוא ,משום ש"יום שניתנה בו תורה" ,לכך דבעינן "לכם",
וצריך לשמוח בו "במאכל ובמשתה" .האמנם ראוי להודות על מתנה "רוחנית" זו ,בעינוג
הגוף החומרי .מה ענין "מאכל ומשתה" ,להודאה על יום ש"ניתנה בו תורה".
והלא ידועים דברי הלבוש (או"ח סי' תרע ס"ב) ,שבפורים שהיה הצלת הגופים ,קבעו
שמחה ומשתה לגוף .משא"כ בחנוכה שהיה הצלה משמד ,לא תיקנו רק שמחה לנפש,
ולא לגוף .ע"ש .ולכאורה ,מן הראוי היה ,שכהודאה על "יום שניתנה בו תורה" ,יש לתקן
"שמחה לנפש" ,ולא מאכל ומשתה לגוף.
ברם ,שלש שמחות הן :שמחת הצלת הנפש מגזירת השמד ,בחנוכה .שמחת הצלת
הגופין מגזירת הכליון ,בפורים .שמחת קבלת התורה ,בעצרת.
שתי השמחות ,של "תורה" ושל "פורים" ,הינן שמחות על ההצלה מגזירות ניתוק
החיים ,מחיי הנפש או מחיי הגוף.
שמחת "קבלת התורה" ,הינה שמחה על החיוניות עצמה ,של חיי הגוף ושל חיי
הנפש ,כאחד.
יעויין בפסחים להלן שם" :רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תילתא,
