Page 183 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 183
Pg: 183 - 6-Back 21-11-17
מרדכי גפק אמור ברכת
אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא" .ופירש"י" :אי לאו האי יומא
שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף ומה ביני לבינם" .ע"כ.
כלומר ,התורה ותלמודה ,הוא הדבר הבלעדי המסוגל לרומם בן אדם מאשפתות,
לגדלו מבוסר הווייתו -אל מרומים שמימיים.
אלא שלכאורה ,כל זה תלוי הוא ב"למדתי" תורה ,ואילו השמחה היא ב"האי יומא".
מה יש ב"יום" זה ,ששמחים בו ,כדי להראות ש"נוח ומקובל" הוא לישראל [כלשון רש"י
בפסחים הנ"ל].
ללמדך ,כי השמחה ביום מתן תורה ,היא על "קבלת התורה" .כלומר ,על עצם נתינת
סגולת ההתרוממות.
וסגולת ההתרוממות ,היא של ה"גוף" ,לא פחות מאשר של ה"נפש" והנשמה.
יום זה ,שלא היה ולא יהיה דוגמתו ,קיים לעולם .כי קבלת התורה ,כמובן לעד קיימת.
"ביום הראשון -לכפר על מעשה ראשון"
ּו ְל ַק ְח ֶּתם ָל ֶכם ַּבּיֹום ָהִראׁשֹון (כג ,מ)
דבר חריפות כדרכו אמר בעל ה"תומים" ,בספרו "דברי יהונתן" ,בפירוש ה"מדרש
פליאה" על מקרא זה" :לכפר על מעשה ראשון" .שהכוונה היא ,על חטאו של מעשה
אדם הראשון .וצ"ע הקשר.
ואמר בעל ה"דברי יונתן" ,דהנה בב"מ (פז) פליגי בלאו ד"אל כליך לא תתן" ,חד אמר,
כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך ולא של גוי ,משום דסבר גזל גוי אסור ,ולהכי
התירו כאן גוי .ואידך סבר" ,רעך ולא הקדש" .והיינו לאסור הקדש ,אפילו באכילת
ענבים .ומשום דאיהו ס"ל גזל עכו"ם מותר ,וא"כ להתיר גוי בכליך לא בעינן ,לכן ע"כ
אתי קרא לאסור הקדש.
והנה על חטאו של אדם הראשון ,איתא במדרש ,שהיה מצטדק ,משום שהיה
"פועל" ,ונאמר "ואכלת כנפשך" .והנה הצטדקות זאת אתיא שפיר ,רק למ"ד גזל עכו"ם
אסור ,דלפ"ז ,ה"רעך" בא להתיר של גוי ב"אל כליך" .משא"כ למ"ד גזל עכו"ם מותר ,הרי
ה"רעך" בא לאסור בשל הקדש ,אפילו באכילה ,וא"כ שוב פקעה הצטדקותו של אדם
הראשון ,שהרי הקדש היה ,כמובן.
