Page 187 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 187
Pg: 187 - 6-Back 21-11-17
מרדכי זפק אמור ברכת
אבל לא שה"יום" הוא המחייב אותם .שכן בהנך שה"יום" הוא המחייב את הדינים או
המצוות ,בהנהו לא שייך "תוספת" ,שהרי ה"תוספת" אינה חלק מ"יום" זה ,כמש"נ.
ומעתה נראה לחלק בין מצות סעודת שבת ויו"ט ,או מצות מצה [אילולי שנאמר בה
דין לילה] ,לבין מצות שמחת יו"ט .שכן מצות סעודת שבת ויו"ט אינה מ"חובת היום",
וה"ה מצות מצה [אילולי דחסר "לילה"] אינה מ"חובת היום" ,ואך דמצוה היא על הגברא
לענג את השבת או לאכול ג' סעודות בשבת ,או לאכול ביו"ט .ולכל הנך ,כיון שיש לה
לה"תוספת" דין יו"ט ושבת ,שפיר קיים מצוות אלו ביו"ט או בשבת.
לא כן מצות שמחת יו"ט ,דנראה ,שמצות השמחה ,מתחייבת היא ע"י ה"יום טוב",
שמחובת ה"יום" הוא לשמוח .וכיון שהתבאר ,שאין ה"תוספת" אלא "תוספת" ,ואינה
חלק מהחפצא של ה"שבת" או ה"יום טוב" ,שוב לא שייכא מצות שמחת יו"ט אלא
בעיצומו של יום טוב ולא ב"תוספת" .ומבוארת עפ"ז שיטת הר"י מקורביל ,המאפשרת
קיום מצות סעודת שבת ויו"ט ב"תוספת" ,ואינה סותרת את שיטת התוספות ,שאין
מצות שמחת יו"ט ,אלא ביו"ט עצמו ולא ב"תוספת" (וע"ע בזה בברכת מרדכי על שבועות
ומתן תורה ,סימן יז אות ה).
שליחות לדבר מצוה שחייב אדם לעשותה
הֹו ֵצא ֶאת ַה ְמ ַקֵּלל ֶאל ִמחּוץ ַל ַּמ ֲח ֶנה וגו' ְוָר ְגמּו ֹאתֹו ָּכל ָה ֵע ָדה (כד ,יד)
"במעמד כל העדה ,מכאן ששלוחו של אדם כמותו" (רש"י)
הנה שיטת מרן "בית הלוי" זצוקללה"ה (ח"א סי' י) ,דכל מצוה שחייב האדם לעשותה,
לא יכול להתמנות שליח לעשותה ,כיון דהוא נמי מצווה בה ,וממילא כשיעשה האי
מצוה יקיים מצות עצמו ולא מצות משלחו [וכגון מצות מילה ,שאין יכול מי שאינו אב
הבן למנות שליח למול תינוק זה ,כיון דהשליח חייב נמי במילתו כמו המשלח ,וממילא
כשימול יקיים מצות עצמו ,ולא מצות משלחו] .יעו"ש.
ולפי דבריו הקשו ,איך הועילה כאן שליחות ,לרגום את החייב מיתה ,הלא השליח אף
הוא חייב במצוה זו ,דכתיב "כל העדה" ,וכיון שיקיים בכך את המצוה דידיה ,שוב לא
יקיים מצות המשלח.
