Page 189 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 189
Pg: 189 - 6-Front 21-11-17
מרדכי טפק רהב ברכת
בהר
"שמיטה" ו"יובל"
ְו ָׁש ְב ָתה ָה ָאֶרץ ַׁשָּבת ַלה'ֵׁ :שׁש ָׁש ִנים ִּתְזַרע ָׂש ֶדָך ְו ֵׁשׁש ָׁש ִנים ִּתְז ֹמר ַּכְר ֶמָך ְו ָא ַס ְפ ָּת
ֶאת ְּתבּו ָא ָתּהּ :ו ַבָּׁש ָנה ַהְּׁש ִבי ִעת ַׁשַּבת ַׁשָּבתֹון ִי ְהֶיה ָל ָאֶרץ ַׁשָּבת ַלה' ָׂש ְדָך ֹלא ִתְזָרע
ְו ַכְר ְמָך ֹלא ִתְז ֹמרֵ :את ְס ִפי ַח ְק ִציְרָך ֹלא ִת ְקצֹור ְו ֶאת ִעְּנ ֵבי ְנִזיֶרָך ֹלא ִת ְב ֹצר וגו' (כה,
ב-ה)
ולהלן גבי יובל (שם יא)" :לא תזרעו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה" .וצ"ע שינוי
הלשון.
והנה ,על מה שנאמר כאן "שבת לה'" ,אמרו בתו"כ" :כשם שנאמר בשבת בראשית
שבת לה' ,כך נאמר בשביעית שבת לה'" .וצ"ע ,לענין מה נפ"מ.
ונראה (עפ"ד מרן הגרמ"ש זצוקללה"ה) ,דהנה כל מה שנוהג בשביעית נוהג ביובל ,אך
חילוק יש בין יובל לשביעית .דיני יובל ,תלוי בהנהגות היובלין ,ואם לא נהגו בהן ,לא חל.
כדשנינו בר"ה (ט ):וברמב"ם (פ"י משמט"ו) ,שאם לא תקעו ,לא שלחו עבדים לחרות ,או
לא החזירו קרקעות ,מותרים בחרישה וזריעה ,ואינו יובל כלל .יעו"ש.
משא"כ בשמיטה ,קבועה היא לעולם .וזה נראה בהדגשת הכתוב ,ע"פ התו"כ" ,כשם
שנאמר בשבת בראשית" וכו' .דהיינו ,כשם ששבת קביעא וקיימא ,כמו כן שמיטה,
קביעא וקיימא [לא כן יובל ,כאמור].
וזה נראה ,בשינוי הכתוב ,בין שביעית לבין יובל .שהשמיטה ,היא דין על ה"גברא",
שלעולם הוא אסור באיסורי שביעית .משא"כ ביובל ,ש"ספיחיה" ו"נזיריה" ,חל עליהם
שם של "יובל" ,דוקא כשהיובל חל .רק אז ,חלים כל האיסורים ,לא כשעצם ה"יובל" לא
חל [מפני שלא נהגו בדיניו כהנ"ל] .ויעו' עוד מש"כ בענין זה להלן (פסוק יא).
