Page 181 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 181

‫‪Pg: 181 - 6-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי אפק‬  ‫אמור‬                        ‫ברכת‬

                    ‫"תספרו חמשים יום"‬

                      ‫ַעד ִמ ָּמ ֳחַרת ַהּ ַׁשָּבת ַהּ ְׁש ִבי ִעת ִּת ְסְּפרּו ֲח ִמּ ִׁשים יֹום (כג‪ ,‬טז)‬

‫"עד ממחרת השבת השביעית תספרו‪ ,‬ולא עד בכלל‪ ,‬והן ארבעים‬
                                                       ‫ותשעה יום" (רש"י)‬

‫כתב הרא"ש (פרק ערבי פסחים‪ ,‬סי' מ)‪" :‬יש מקשין‪ ,‬כיון דקרא קאמר תספרו חמשים‬
‫יום‪ ,‬למה אין אנו מונין אלא תשע וארבעים יום"‪ .‬ומביא מה שפירש"י כאן ליישב קושיא‬
‫זו בשני הפירושים‪ ,‬וכתב שהוא דוחק‪ .‬ולכן כתב הרא"ש‪" ,‬ולי נראה‪ ,‬שאין אנו צריכין‬
‫לדחוקות הללו‪ ,‬כיון דכתב ביה בהדיא שבעה שבועות תספר לך אין לספור יותר משבעה‬
‫שבועות‪ ,‬ומתספרו חמשים יום לא קשיא מידי‪ ,‬שכן דרך המקרא כשמגיע המנין לסכום‬
‫עשירית פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון האחד‪ ,‬כיוצא‬
‫בו כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים (בראשית מו‪ ,‬כז) וכן ארבעים יכנו (דברים‬

                                                                  ‫כה‪ ,‬ג)"‪ .‬עכ"ד‪.‬‬

‫ויל"ע‪ ,‬במה שהוכיח הרא"ש מקרא ד"כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים‬
‫נפש"‪ ,‬דהיינו חסר אחת‪ ,‬שהרי מפורש בב"ב (קכג‪ ).‬ד"שבעים" כולל את יוכבד בת יעקב‪,‬‬

                   ‫שנולדה בין החומות‪ .‬נמצינו למדים א"כ‪ ,‬ד"שבעים" היינו בדוקא‪.‬‬

‫ובעיקר לשון הכתוב כאן‪" ,‬חמשים יום"‪ ,‬צ"ע‪ ,‬מה טעם לא נאמר המספר המדויק‪,‬‬
‫כמו שנאמר באכילת המן (שמות טז‪ ,‬לה) "ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה"‪,‬‬
‫ודרשינן (קידושין לח‪ ).‬ד"ארבעים שנה" היינו דוקא‪ .‬וכן גבי המרגלים‪ ,‬דכתיב (במדבר יג‪,‬‬
‫כה) "וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום"‪ ,‬ודרשינן (תענית כט‪ ).‬דהיינו ארבעים יום‬

                 ‫מלאות‪ .‬ומדוע לא נאמר כמו כן כאן‪" ,‬תספרו ארבעים ותשעה יום"‪.‬‬

‫אשר נראה בעה"י‪ ,‬דאכן "שבעים נפש" כולל את יוכבד‪ ,‬אבל רק בכלל "כל הנפש"‪.‬‬
‫שכן בהגיעה אל מצרים‪ ,‬היתה "עובר"‪ ,‬לא "ולד"‪ .‬ואמנם ילודים‪" ,‬באו" למצרים‪ ,‬רק‬
‫שישים ותשע‪ .‬וא"כ ה"פשט"‪ ,‬מתייחס לילודים‪ .‬ההכללה של יוכבד‪ ,‬היא "דרש" מ"כל‬

                                                                       ‫הנפש"‪.‬‬

‫ומובנים היטב דברי הרא"ש‪ ,‬שכן עד כמה שנוגע הדבר לפשט‪ ,‬הרי מש"כ "שבעים"‪,‬‬
‫הוא רק מסיבת הכלל שקבע הרא"ש‪" :‬שכן דרך המקרא כשמגיע המנין לסכום עשירית‬

             ‫פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון האחד"‪.‬‬

‫ועל הקושיא‪ ,‬מדוע לא נאמר כאן "תספרו ארבעים ותשעה"‪ ,‬הנה מרן הגרמ"ש‬
   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186