Page 22 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 22
מרדכי Pg: 22 - 1-Back 21-11-17 ברכת כב
ראקיו
השם נדבה ,וע"ז הוא שכתב שאם נדבה נעשית על ידי רוב ציבור אז הוא שחל בה תורת
נדבת ציבור" וכו'.
ביאור דבריו ,ד"מסירה לציבור" ,אף כשנעשתה כפי שצריך ,גם אם מסרה לידי
המתכפר או הציבור ,גם את הנתינה עצמה ,אכתי לכלל "נדבת הציבור" לא הגיע .שכן
בפועל ,מי הוא זה שנדב את כספו בפועל ממש ,רק זה שהוזיל מכספו.
וזה נפלא מאד ,כי תמצית הדברים הוא ,שיתכן להעביר אל זולתו או אל הציבור,
או אל המתכפר ,גם את הכסף ,גם את מעשה נתינת הכסף ,כמ"ש מרן הרב זללה"ה
עצמו בתמורה (י .).אבל אי אפשר בשום אופן ,ואין שום היכי תימצי ,להעביר לזולתו
את "נדבת הלב" .כי הנדבה תלויה ועומדת רק בדבר אחד ,והוא לנדב את נדבתו ,וזה אי
אפשר להעביר.
זהו מש"כ מרן זצוק"ל ,דקרבן ציבור ,זקוק לעצם הנדבה של הקרבן שתהא משל
ציבור ,ועל זה לא מהני אף לא "מסירה" ,כמשנ"ת.
קרבן גזול ,קרבן "שאינו שלו" וקרבן ש"יש עליו טענה"
ָא ָדם ִּכי ַי ְקִריב ִמֶּכם ָקְרָּבן ַלה' (א ,ב)
"אדם .למה נאמר ,מה אדם הראשון לא הקריב מן הגזל ,שהכל היה
שלו ,אף אתם לא תקריבו מן הגזל" (רש"י)
וכבר תמהו ,אמאי בעינן לילפותא נוספת ,אטו לא סגי בהא דילפינן בכמה דוכתי
מ"קרבנו" ,ולא הגזול.
אשר נראה בעה"י ,דודאי אין זאת ילפותא במקום הילפותא ד"קרבנו ולא הגזול",
אלא אך ילפותא לדין נוסף .שכן מילפותא ד"קרבנו ולא הגזול" ,למדנו פסול "גזול"
בקרבנות .אבל בילפותא זאת שלפנינו ,לא נאמר "פסול" ,אלא שאף אם משום מה לא
חייל פסולא ד"גזול" ,אעפ"כ ,אם אך "אינו שלו" הוא ,שוב אינו רצוי לשמים.
והלא כבר אמר הכתוב "אני ה' שונא גזל בעולה" (יעו' בסוגיא ריש פרק לולב הגזול) ,ובהך
"שנאה" לגזל נאמר עוד ,שהרצוי הוא ,שהקרבן יהיה "שלו" ,היינו רחוק מכל שמץ של
גזילה .ובא לרבות ,שאע"פ שכבר אין בו פסול גזל ,אעפ"כ אינו רצוי הוא לקרבן.
והציור ,שאע"פ שאין בו פסול גזל ,אעפ"כ אינו רצוי ,מלבד מה שי"ל נפ"מ לענין "גזל
