Page 24 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 24
מרדכי Pg: 24 - 1-Front 21-11-17 ברכת כד
ראקיו
זה ,אדם ,יהא קרבנך דומה לקרבנו של אדם הראשון שהיה הכל ברשותו ולא הקריב מן
הגזלות ומן החמסים ,אף אתה לא תקריב מן הגזלות ולא מן החמסים ,ואם עשית כן,
ותיטב לה' משור פר (תהלים סט ,לב)" .ע"כ.
ותמה על כך מרן הגרמ"ד שליט"א ,גם אם כהיום ,שלא להביא מן הגזל ,היא מעלה
גדולה טפי מאשר אצל אדם הראשון ,שהרי אדם הראשון לא עמד בנסיון הגזל שכן
הכל ברשותו היה ,לעומת המצב כהיום שאין לו לאדם אלא את מה שיש לו ,והכל מלבד
זה ,של אחרים הוא ,והוא עומד בנסיון ואינו גוזל ,הרי זאת מעלה טפי ,כמובן .לו יהי כן,
כלום מי שאינו גזלן יאמר עליו "ותיטב לה' משור פר" ,אתמהה ,הלא גם אם דבר גדול
הוא שאינו גזלן ,ואין קרבנו גזל ,אבל לומר עליו "ואם עשית כן ותיטב לה' משור פר",
זה לכאורה מפליא.
ותירץ שם מרן שליט"א ,שכוונת המדרש אינה לזהירות מגזל גרידא ,אלא גם מ"שלו",
על ידי "המוציא מחבירו עליו הראיה" .כלומר ,אף אם הבהמה "שלו" היא ,רק מחמת
מוחזקות שאומרים לו לכשכנגדו "המוציא מחבירו עליו הראיה" ,גם מבהמות שהן שלו
ע"פ פסק זה ,אין להקריב ,דומיא דאדם הראשון ,שכל בהמותיו שלו היו מוחלטות על
פי דין ,ולא כאלו שבעצם ,הספק דבק בהם ,ורק משום ה"עליו הראיה" של שכנגדו ,אי
אפשר להוציאן מידו.
על כהאי גוונא אמרו חז"ל ,כי עליו נאמר "ואם עשית כן ותיטב לה' משור פר" וגו',
והיא הכוונה במש"א "אתם לא תקריבו מן הגזל" ,היינו שלא יהיה בבהמה זאת ,אף לא
כל שהוא פקפוק ב"שלו" של המקריב ,לא רק בדין "שלו" דהשתא ,שזה שפיר מתקיים
גם ב"שלו" של "המוציא מחבירו" וכו' ,אלא אף לא פקפוק בגופא דעובדא ,שהיה אי
פעם וכדומה לזה.
ויישב מרן שליט"א על פי זה ,גם את לשון המדרש שם" :ולא הקריב מן החמסונות
ומן הגזילות" .ולכאורה ,אמאי נקטו בלשון רבים ,ומדוע הוסיפו "מן החמסונות" ,הלא
בכל היכא דממעטינן "גזל" ,לא נוסף פירוט ומיעוט אף על "חמס" ,ומה נשתנה כאן
שפירטו בנוסף לגזל ,גם את ה"חמסונות" .עיי"ש היטב משכ"ב.
ולפמש"נ יש אולי לבאר אף זאת ,שהרי המעניין אותנו בענין זה ,אינה רק שעת
ההקרבה ,שכן בשעה זאת ,אין שום פקפוק בדין ה"שלו" של המקריב .אלא מאי דבעינן
הוא ,שמעולם לא היו שאלות או פקפוקים כל שהם ,אף לא ב"גופא דעובדא" ,כמש"נ.
ולכן נקטו בלשון רבים ,וגם נקטו בדוגמא נוספת לסוגי הפקפוקים ,כיון שהפקפוקים הם
בגופא דעובדא של צורת מעשה הגעת החפצא אל המקריב.
