Page 25 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 25
Pg: 25 - 1-Front 21-11-17
ראקיו מרדכי כה ברכת
ואולי יתכן להוסיף עוד יותר מזה ,להבין את הדוגמא והמשל לאדם הראשון .שהכוונה
היא ,שיקריבו רק חפצא ,שלא היה עליה אף לא "טוען" .לא רק שלא היה עליה "טוען"
שלא זכה בטענתו ,אלא שלא היתה עליו טענה כלל וכלל ,אף לא של מי שלא צדק
בטענתו.
והיא היא הדוגמא מאדם הראשון ,שלא היה קיים בזמן הקרבתו אף לא אחד מלבדו.
ובהמה כזאת ,שברירות בעלותו של האדם עליה כל כך צלולה ,שאין להעלות על הדעת
פקפוק בה ,היא זו הראויה לקרבן ,דומיא דאדם הראשון שלא היה מה שיעלה את
הפקפוק [ועל זה אמרו ,כי ראוי הוא מי שמקריב כן ,ל"ותיטב לה' משור" וגו'].
תפילה בלא כוונה וקרבן "שלא לשמה"
ָא ָדם ִּכי ַי ְקִריב ִמֶּכם ָקְרָּבן ַלה' (א ,ב)
בברכות (כו ).איתא" ,תפילות כנגד תמידין תקנום" .וכתב הטור (או"ח סי' צח)" ,ולכך
צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה ,ולא ייערב בה מחשבה אחרת ,כמו מחשבה
שפוסלת בקדשים" .ע"כ.
ומרן הגר"ח מוואלאז'ין זצוקללה"ה כתב (בספר "כתר ראש" ,אות כב)" :תפילה בלא
כוונה כגוף בלא נפש [נשמה] ,אמר רבינו ז"ל ,שאם אינה נחשבת כקרבן שיש לה נפש,
בכ"ז נחשבת למנחה שאין לה נפש ,ובכוונה נחשבת לקרבן תמיד" .ע"כ.
ובשבלי הלקט (תפלה סי' יז) כתב יותר ,שיש להביא ראיה מריש זבחים ,שאע"פ
שכמה פעמים אדם מתפלל ואינו מתכוין ,י"ל שיצא ידי חובתו ,למ"ד "תפילות כנגד
תמידים תקנום" ,דאמרי' בתחילת זבחים "כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא
שלא עלו לבעלים לשם חובה" ,ומוכיח ,דאם נזבחו בסתמא כשרין ועלו לבעלים לשם
חובה ,הכא נמי בתפילה י"ל דאינו מתכוין הוי ליה כסתמא ויצא יד"ח .עכ"ד .ומבואר
מדבריהם ,שאף תפילה בלא כוונה נחשבת כקרבן גמור.
אמנם צ"ב ,מה ענין תפילה בלא בכוונה לקרבן "שלא לשמה" ,הלא הקרבן ,עיקרו
הוא ,עצם הקרבתו ועבודתו ,וה"לשמה" הוא רק תנאי בעבודת הקרבן .משא"כ התפילה,
שכל מהותה" ,עבודה שבלב" וכוונה ,ובלא זה אינה כלום ,לכאורה .ומה איפוא ,הדמיון,
בין תפילה בלא כוונה ,לקרבן "שלא לשמה".
