Page 29 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 29
Pg: 29 - 1-Front 21-11-17
ראקיו מרדכי כט ברכת
ד"שלוחו של אדם כמותו" ,ושחיטת הכהן עולה לכל אחד מבני החבורה המנויין של
הפסח ,כאילו שחט הוא בעצמו .ואי נימא דשחיטה פסולה בזר ,תיקשי טובא ,דהא
ע"כ אזלינן בגמ' שם כמ"ד "כהנים שלוחי דידן נינהו" ,והלא אמרו (יומא יט" ):מי איכא
מידי דאנן לא מצינן למיעבד ושלוחי דידן מצו עבדי" .אלא ודאי ,שאף הישראל עצמו,
שחיטתו כשרה.
ויתכן אולי ,על פי מה שנראה ,שאף אילו היה חייב כל אחד ואחד בקרבן פסח ,אין
זאת אלא בשחיטה .שהרי בשאר "עבודות" הקרבן ,אין הכהנים אלא "שלוחי דרחמנא",
כדמסקינן בסוגיא דקידושין (כג .):ולפ"ז ,ע"כ שאילו היתה השחיטה ,פסולה בזר ,היתה
השחיטה זקוקה ל"שלוחא דרחמנא" ,שהרי "עבודה" היא .ומעתה ,לפמשנ"ת במק"א,
שאף אילו הו"ל ה"שחיטה"" ,עבודה" ,אבל ודאי דבעינן לה מצד ה"היתר שחיטה" ,ואך
שעל חלק זה שפיר מהניא שליחות ,כשאר שחיטות של חולין.
אשר לפ"ז ע"כ צריך לומר ,דהציווי של פסח לכל אחד ואחד ,הוא אך ה"ושחטו",
שהוא דין ה"מתיר" שבשחיטה .אבל דין ה"עבודה" שבשחיטה ,אינו שייך בכל אחד
ואחד ,כשאר עבודות ,וההיכי תימצי לקיום דין זה ,הוא שפיר ע"י שליח ,כמש"א בגמ'
קידושין .והיינו ,שקיום דין "ושחטו" ,מתקיים על ידי ה"שליחות" ,על חלק ה"מתיר"
שבשחיטה .ואמנם חלק ה"עבודה" שבשחיטה ,בלא"ה לא מהני ע"י שליח כשאר
עבודות ,והיתירו הוא אך כ"שלוחא דרחמנא" ,כשאר עבודות ,ששליחות לא תיתכן בהן,
מצד דאיהו "לא מצי עביד".
והתיישבה היטב הקושיא ,דע"כ השחיטה מותרת בזר ,וילפותא למה לי .ואע"פ
שלפי המבואר נראה ,דאילו הוות השחיטה אסורה בזר ,ע"כ ד"עבודה" היא .אבל אכתי
על חלק ה"מתיר" שבשחיטה ,דאיהו נמי "מצי עביד" ,שפיר מהניא השליחות ,לקיים
את ה"ושחטו אותו" ,וכמשנ"ת בעה"י.
דין רחיצת הקרב והכרעיים
ְו ִקְרּבֹו ּו ְכָר ָעיו ִיְר ַחץ ַּב ָּמִים (א ,ט)
נשאלתי ,מה פשר שינוי הסגנון .שהרי בכל מעשי העולה ,נקטה תורה את מעשה
העבודה תחילה ,ורק לאחר ציווי הפעולה ,תיארה התורה באיזה חלק מן הקרב ,תיעשה
פעולה זאת ,כמו" :ושחט את בן הבקר"" ,וזרקו את הדם"" ,וערכו בני אהרן הכהנים
