Page 34 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 34
מרדכי Pg: 34 - 2-Back 21-11-17 ברכת לד
ראקיו
מהותו של האדם .וב"מהות" של האדם ,אדרבה ,הקב"ה מכבד את העני דוקא [כמו "אל
זה אביט אל עני ונכה רוח" וגו' (ישעיה סו ,ב)].
וזהו שסיימו שם ,שכשם שהקב"ה פונה בדוקא אל ה"נכה רוח" ה"טוען" או מתפלל,
כך פונה הוא אל עני ונכה רוח ה"מקריב" את קרבנו.
"על כל קרבנך תקריב מלח"
ְו ָכל ָקְרַּבן ִמ ְנ ָח ְתָך ַּב ֶּמ ַלח ִּת ְמ ָלח ְוֹלא ַת ְׁשִּבית ֶמ ַלח ְּבִרית ֱאֹל ֶקיָך ֵמ ַעל ִמ ְנ ָח ֶתָך ַעל
ָּכל ָקְרָּב ְנָך ַּת ְקִריב ֶמ ַלח (ב ,יג)
וצ"ב כפל הציווי ,גם "קרבן מנחתך במלח תמלח" ,גם "על כל קרבנך תקריב מלח".
כמו כן צ"ב ,דברישא גם ה"עשה" גם ה"לאו" מודגש ה"מנחתך" ,ואילו בסיפא מודגש
"על כל קרבנך תקריב מלח" .וצ"ע.
והנראה בזה הוא ,דהנה הרמב"ם (פ"ה מהל' איסורי מזבח הל' יב) כתב וז"ל" :הקריב
בלא מלח כלל לוקה שנאמר ולא תשבית מלח ברית אלקיך ואע"פ שלוקה הקרבן כשר
והורצה חוץ מן המנחה שהמלח מעבכ בקמיצה שנאמר ולא תשבית מלח ברית אלוקיך
מעל מנחתך" .וצ"ב ,מנין המקור לפסול במנחה ,ומנין המקור לחלק בין מנחה לשאר
קרבנות (ועיין מנחת חינוך מצוה קטז סק"ה ,ומצוה קיח סק"ט ,ובעוד מפרשים).
ויתכן ,דהמקור לפסול ,הוא מתורת "שנה עליו הכתוב לעכב" .שכן בפסוק שלפנינו,
נאמרה המצות עשה פעמיים .אחת בקרבנות כולם ,כמש"נ "על כל קרבנך תקריב מלח",
והשניה" ,וכל קרבן מנחתך במלח תמלח" .נמצא ,שבמנחה עכ"פ ,שנה עליו הכתוב
"לעכב" .וזה בהחלט מקור לפסול את המנחה שהקריבה ללא מלח.
ומיהו כיון שלא "שנה הכתוב לעכב" אלא במנחה ,לכן ,המנחה בלבד היא הנפסלת
כשהקריבוה ללא מלח .ואילו שאר קרבנות ,כיון שעליהם לא שנה הכתוב ,לכן גם אם
מצוה היא להקריב את הקרבנות כולן עם מלח ,אבל אין המצוה מעכבת את הכשרן.
ולפ"ז ברורה מאוד שיטת הרמב"ם.
והלא זהו פשר השינוי ,בין הרישא של הפסוק ,לבין הסיפא .שהסיפא מדברת על
שאר קרבנות ,שכולן בכלל מצות המלח .ואילו ברישא ,אמנם מדגישים את המנחה,
