Page 32 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 32

‫מרדכי‬  ‫‪Pg: 32 - 1-Front 21-11-17‬‬  ‫ברכת‬  ‫לב‬

             ‫ראקיו‬

‫‪1‬‬

            ‫שאלו‪ ,‬מדוע הקדים רש"י את הפסוק שבמשלי "מיץ אפים"‪ ,‬קודם הפסוק שבישעיה‬
            ‫"אפס המץ"‪ .‬וביותר‪ ,‬שבמשלי שם כתיב‪" :‬כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם‬
            ‫ומיץ אפים יוציא ריב"‪ ,‬הרי שם נאמר פעמיים "מיץ" [מיץ חלב ומיץ אף] קודם "מיץ‬

                                                               ‫אפים"‪ ,‬ומדוע השמיטם רש"י‪.‬‬

            ‫ונראה‪ ,‬שהפסוק במשלי בא כדוגמא על "מעשה המיצוי"‪ ,‬וזהו "מיץ אפים יוציא‬
            ‫ריב"‪ ,‬היינו כשדוחקים ומקצרין את ה"ארך אפיים"‪ .‬ואילו הפסוק בישעיה הוא דוגמא‬
            ‫על מה שיוצא‪ ,‬היינו שלא נשאר כלום כתוצאה ממעשה המץ‪ .‬זהו "כי אפס המץ"‪ ,‬היינו‬

                                                ‫ש"קצר" את ה"ארך אפים"‪ ,‬ונעשה "קצר רוח"‪.‬‬

            ‫ומובן גם מה שהקדים רש"י את הקרא במשלי‪ ,‬משום דהוא מיירי במעשה ה"מיצוי"‬
                                          ‫עצמו‪ ,‬ולא רק במה שבא כ"תוצאה" ממעשה המיצוי‪.‬‬
                                                 ‫‪‬‬

                    ‫קרבן מנחה של טבל‬

                                      ‫ְו ֶנ ֶפׁש ִּכי ַת ְקִריב ָקְרַּבן ִמ ְנ ָחה ַלה' (ב‪ ,‬א)‬

‫"היחיד מביא מנחת נדבה ואין השותפין מביאין מנחת נדבה" (תורת כהנים)‬

‫"תנ"ה‪ ,‬רבי אומר‪ ,‬אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר‬
‫יקריבו לה'‪ ,‬הכל באים בשותפות‪ ,‬לא סילק הכתוב אלא מנחה‪ ,‬שנאמר‬

                                                    ‫נפש" וכו' (מנחות קד‪):‬‬

‫שמעתי זה מכבר להקשות‪ ,‬לפי מש"כ התוספות בסוכה (לה‪ ,):‬דלהכי פסלו אתרוג‬
        ‫של טבל‪ ,‬משום דהו"ל "אתרוג השותפין"‪ ,‬מחמת חלקים של כהנים בטבל זה‪.‬‬

‫ומעתה‪ ,‬אמאי פסלינן לקרבן מנחה "טבל"‪ ,‬מצד מצוה הבאה בעבירה [עיין רמב"ם‬
‫(פ"ה מהל' איסורי מזבח ה"ט)‪" :‬אין מביאין מנחות ונסכים מן הטבל ולא מן החדש ולא וכו'‬
‫מפני שהיא מצוה הבאה בעבירה שהקב"ה שונאה ואם הביא לא נתקדשו להיות ראויים‬
‫לקרבן אלא נתקדשו לפסול ויהיו כקדשים שנפסלו"]‪ .‬תיפוק ליה‪ ,‬דמנחה אינה באה‬
‫בשותפות‪ ,‬כמו שפסק הרמב"ם (פרק יד מהל' מעשה הקרבנות ה"ב)‪ .‬והרי לשיטת התוס'‪,‬‬

                                         ‫מנחה של טבל‪ ,‬מנחה של שותפות היא‪.‬‬
‫והשבתי בעה"י‪ ,‬על פי התוס' בסוטה (כג‪ ,).‬שהקשו על מנחת סוטה‪ ,‬האיך היא קרבה‪:‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37