Page 35 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 35
Pg: 35 - 2-Back 21-11-17
ראקיו מרדכי לה ברכת
משום שהדגשה זאת ,היא ,שמכלילה את המנחה דוקא ,בכלל ה"שנה עליו הכתוב
לעכב" ,כדפסק הרמב"ם.
שוב ראיתי בחזון איש למנחות (סימן כה ,יז) שכתב לכאורה טעם אחר להבדיל בין
מנחות לשאר קרבנות .ונראה בביאור דבריו ,דלכאורה צ"ע ,האיך יתכן לפסול הקרבה
בלי מלח ,הלא לכאורה מה שנפסל ,היא ה"הקטרה" שהלא במפורש אסרה תורה את
ה"הקרבה" ,כמש"נ "תקריב מלח" ,וכמ"ש הרמב"ם (בהלכה יא)" :ואין לך דבר שקרב
למזבח בלא מלח חוץ מן הנסכים והדם והעצים" .הרי שרק המוקטרין ,הם שנאסרו
להקרבה ללא מלח .וא"כ תיקשי ,היתכן שההקטרה כולה אינה מעכבת ,כמ"ש "הוא
עצמו שלא הוקטרו אבריו כשר" ,ואילו כשהקריבן ללא מלח הקרבן פסול .אתמהה.
איברא ,שאין הקושיא קיימת אלא בשאר קרבנות ,שהקטרת אימוריהם ,הינה לאחר
זריקת הדם .משא"כ במנחות ,שהקומץ עצמו ,הוא הנקטר ,והקטרתו היא במקום
זריקת הדם ,בודאי ששייך בהם דינא ,דהמליחה מעכבת.
זהו שכתב החזו"א ,דמהאי טעמא הבדיל הרמב"ם בין מנחות לשאר קרבנות .ששאר
קרבנות ,גם אם המליחה מעכבת את הקטרתם ,אבל כאמור ,אין זה נוגע להכשר הקרבן.
משא"כ במנחות ,אם אך המליחה מעכבת את הנקטר ללא מלח ,הלא ממילא הקרבן
כולו נפסל.
אלא שאע"פ שהדברים מדוקדקים בלשון הרמב"ם ,שכן זהו לשונו שם" ,חוץ מן
המנחה שהמלח מעכב בקמיצה" ,היינו במפורש ,שהמעכב הוא ה"קמיצה" ,ואך ממילא
הוא שהקרבן פסול .אכתי צ"ע ,מנלן ש"המליחה" מעכבת ,את הכשר הקמיצה מיהת.
ואע"פ שהרמב"ם עצמו כתב ,שנאמר "ולא תשבית מלח ברית אלקיך מעל מנחתך",
וכנראה דמהא גופא שחזר הכתוב בלאו על השבתת ה"מנחתך" ,מכאן היא הראיה .אך
זה גופא צ"ע ,מנלן הפסול.
ויתכן ,שעצם הפסול ,נובע הוא מה"שנה עליו הכתוב לעכב" כפי שהתבאר ,שרק
במנחה "שנה הכתוב לעכב" .והא דנקט הרמב"ם את ה"לאו" ,הוא רק ראיה לכך ,שאין
לעיכובא אלא במנחה ,ולא ילפינן שאר קרבנות מן המנחה .וצע"ב.
ואתי שפיר פשר השינוי וכפל המצוה של מליחה ,דאמנם רק במנחה הוא ששנה
הכתוב לעכב ,ולא בשאר קרבנות ,וכמש"נ בעה"י.
והנה הרמב"ן (בפסוק יא) כתב" :כי יחזור אל מביאי המנחה וכו' והטעם כי המליחה
כשרה היא בזר".
