Page 37 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 37
Pg: 37 - 2-Front 21-11-17
לז מרדכי ראקיו ברכת
ואף למ"ד (שם) "יש עיבוד באוכלין" ,הא אמרינן (בשבת שם) דהיינו דוקא במולחו
הרבה ,אבל מלח לביתא לא משוי איניש מיכליה עץ .ע"ש .וכיון דבמליחת קדשים לא
היו נותנים הרבה מלח [כמבואר במנחות שם] ,שוב לא הוי "מעבד" כלל ,ולמאי איצטריך
קרא להתיר מליחה בשבת.
וכמו כן יש להקשות ,לפי מש"כ המגיד משנה (פ"ו מהל' מאכלות אסורות ה"י) ,דלמ"ד
יש עיבוד באוכלין ,בעינן עכ"פ שישהה הבשר במלחו כדי שיעור הילוך מיל .עיי"ש.
וא"כ למה לי קרא להתיר מליחה בשבת ,הא במליחת קדשים אין משהין כשיעור מיל,
אלא מולחו ומיד מעלהו ע"ג המזבח (כמבואר במרדכי חולין סי' תשכ).
אכן יעוין במשנה למלך (פרק יא מהל' שבת ה"ה) שתירץ [מהר"ר אלפנדרי בשם שיטה
ישנה] בזה"ל" :ונ"ל דכיון דקרבן תמיד ומוסף שבת היה כליל ואינו נאכל לאו כעיבוד
אוכלים דמי כיון שאינו נאכל ,אי נמי תיקון קרבן כמעבד דמי".
[ויעו' עוד שם ,שהוסיף שני הכ"ת" ,שהיא בעורה" ,כמו פסולין ש"אם עלו לא ירדו",
דבתו"כ ממעטינן להו מהפשט ,וכיון שאף הם צריכין מלח ,הו"ל בכלל מעבד את העור.
וכמו שעירי רגלים ,שאמרו בפסחים (עא ).ד"חי נאכלים צלי אין נאכלים" .וכיון דבתו"כ
אמרו עליהם "רצו להפשיט מפשיטן ,רצו לאוכלם אוכלין אותם בעורם" ,הרי כשמולחין
אותן (כמ"ש הרא"ה בבדה"ב ,שמצות מליחה של הקרבן נאמרה גם על הנאכל לכהנים) ,הו"ל
"עיבוד" בעור שעליהם .יעו"ש].
והנה מש"כ בשם השיטה ישנה ד"תיקון קרבן כמעבד דמי" ,הוא חידוש גדול .שכן
לכאורה" ,מתקן" לחוד ,ו"מעבד" לחוד .מה עוד ,ש"המעבד" היא מלאכה בחפצא ,ואילו
ה"מתקן" ,הוא "עשייה" במאכל ,לא בחפצא .ולכאורה ,זהו עצם ההבדל בין "עיבוד"
בשאר דברים ,לבין "עיבוד" באוכלין .משום שכאשר הוא מעבד את האוכלין ,לא חלה
עשייתו אלא במאכל ,לא בחפצא .וצ"ע איפוא ,מנ"ל שהתיקון בקרבן ,כ"מעבד" דמי.
ונראה ,דאדרבא ,הם הם דברי ה"שיטה ישנה" .שכן מצות מליחה בקרבן ,אינה
ב"מאכל" של הקרבן ,אלא בחפצא .כ"נ בביאור תירוצו של ה"שיטה ישנה" .ורק לכן הוא
דמליחת הקרבן ,אינה אלא עיבוד בקרבן עצמו ,לא ב"מאכל".
אך תירוצו הראשון של השיטה ישנה ,צ"ע .שכן אם ס"ל שמליחת הקרבן בכלל
"עיבוד באוכלין" היא ,מדוע יהא תלוי הדבר באיסור אכילתם ,הלא סוכ"ס "אוכלין" הוא
הקרבן ,ו"אין עיבוד באוכלין".
איברא ,דלפמש"נ נראה ,דמכיון שיסוד ההבדל בין "אוכלין" לשאינם אוכלין ,הוא
משום שמהות ה"עיבוד" לא נאמרה ,אלא כשהוא "נעשה" בחפצא ,לא ב"מאכל" .ולהכי
