Page 37 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 37

‫‪Pg: 37 - 2-Front 21-11-17‬‬

‫לז‬  ‫מרדכי‬  ‫ראקיו‬                      ‫ברכת‬

‫ואף למ"ד (שם) "יש עיבוד באוכלין"‪ ,‬הא אמרינן (בשבת שם) דהיינו דוקא במולחו‬
‫הרבה‪ ,‬אבל מלח לביתא לא משוי איניש מיכליה עץ‪ .‬ע"ש‪ .‬וכיון דבמליחת קדשים לא‬
‫היו נותנים הרבה מלח [כמבואר במנחות שם]‪ ,‬שוב לא הוי "מעבד" כלל‪ ,‬ולמאי איצטריך‬

                                                     ‫קרא להתיר מליחה בשבת‪.‬‬

‫וכמו כן יש להקשות‪ ,‬לפי מש"כ המגיד משנה (פ"ו מהל' מאכלות אסורות ה"י)‪ ,‬דלמ"ד‬
‫יש עיבוד באוכלין‪ ,‬בעינן עכ"פ שישהה הבשר במלחו כדי שיעור הילוך מיל‪ .‬עיי"ש‪.‬‬
‫וא"כ למה לי קרא להתיר מליחה בשבת‪ ,‬הא במליחת קדשים אין משהין כשיעור מיל‪,‬‬

                  ‫אלא מולחו ומיד מעלהו ע"ג המזבח (כמבואר במרדכי חולין סי' תשכ)‪.‬‬

‫אכן יעוין במשנה למלך (פרק יא מהל' שבת ה"ה) שתירץ [מהר"ר אלפנדרי בשם שיטה‬
‫ישנה] בזה"ל‪" :‬ונ"ל דכיון דקרבן תמיד ומוסף שבת היה כליל ואינו נאכל לאו כעיבוד‬

                      ‫אוכלים דמי כיון שאינו נאכל‪ ,‬אי נמי תיקון קרבן כמעבד דמי"‪.‬‬

‫[ויעו' עוד שם‪ ,‬שהוסיף שני הכ"ת‪" ,‬שהיא בעורה"‪ ,‬כמו פסולין ש"אם עלו לא ירדו"‪,‬‬
‫דבתו"כ ממעטינן להו מהפשט‪ ,‬וכיון שאף הם צריכין מלח‪ ,‬הו"ל בכלל מעבד את העור‪.‬‬
‫וכמו שעירי רגלים‪ ,‬שאמרו בפסחים (עא‪ ).‬ד"חי נאכלים צלי אין נאכלים"‪ .‬וכיון דבתו"כ‬
‫אמרו עליהם "רצו להפשיט מפשיטן‪ ,‬רצו לאוכלם אוכלין אותם בעורם"‪ ,‬הרי כשמולחין‬
‫אותן (כמ"ש הרא"ה בבדה"ב‪ ,‬שמצות מליחה של הקרבן נאמרה גם על הנאכל לכהנים)‪ ,‬הו"ל‬

                                                 ‫"עיבוד" בעור שעליהם‪ .‬יעו"ש]‪.‬‬

‫והנה מש"כ בשם השיטה ישנה ד"תיקון קרבן כמעבד דמי"‪ ,‬הוא חידוש גדול‪ .‬שכן‬
‫לכאורה‪" ,‬מתקן" לחוד‪ ,‬ו"מעבד" לחוד‪ .‬מה עוד‪ ,‬ש"המעבד" היא מלאכה בחפצא‪ ,‬ואילו‬
‫ה"מתקן"‪ ,‬הוא "עשייה" במאכל‪ ,‬לא בחפצא‪ .‬ולכאורה‪ ,‬זהו עצם ההבדל בין "עיבוד"‬
‫בשאר דברים‪ ,‬לבין "עיבוד" באוכלין‪ .‬משום שכאשר הוא מעבד את האוכלין‪ ,‬לא חלה‬

 ‫עשייתו אלא במאכל‪ ,‬לא בחפצא‪ .‬וצ"ע איפוא‪ ,‬מנ"ל שהתיקון בקרבן‪ ,‬כ"מעבד" דמי‪.‬‬

‫ונראה‪ ,‬דאדרבא‪ ,‬הם הם דברי ה"שיטה ישנה"‪ .‬שכן מצות מליחה בקרבן‪ ,‬אינה‬
‫ב"מאכל" של הקרבן‪ ,‬אלא בחפצא‪ .‬כ"נ בביאור תירוצו של ה"שיטה ישנה"‪ .‬ורק לכן הוא‬

                       ‫דמליחת הקרבן‪ ,‬אינה אלא עיבוד בקרבן עצמו‪ ,‬לא ב"מאכל"‪.‬‬

‫אך תירוצו הראשון של השיטה ישנה‪ ,‬צ"ע‪ .‬שכן אם ס"ל שמליחת הקרבן בכלל‬
‫"עיבוד באוכלין" היא‪ ,‬מדוע יהא תלוי הדבר באיסור אכילתם‪ ,‬הלא סוכ"ס "אוכלין" הוא‬

                                                   ‫הקרבן‪ ,‬ו"אין עיבוד באוכלין"‪.‬‬

‫איברא‪ ,‬דלפמש"נ נראה‪ ,‬דמכיון שיסוד ההבדל בין "אוכלין" לשאינם אוכלין‪ ,‬הוא‬
‫משום שמהות ה"עיבוד" לא נאמרה‪ ,‬אלא כשהוא "נעשה" בחפצא‪ ,‬לא ב"מאכל"‪ .‬ולהכי‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42