Page 374 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 374

‫‪Pg: 374 - 12-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫סנחפ‬                        ‫ברכת‬  ‫דעש‬

‫לשון "והיתה"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאותה כריתות ברית על חיים‪ ,‬היא עצמה "נהייתה" על כל ימי‬
                                                    ‫נצחיותו של פנחס‪ ,‬כמשנ"ת‪.‬‬

                                      ‫‪‬‬

‫והנה המשך הפסוקים במלאכי שם‪" :‬תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא‬
‫בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה‬
‫יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבקות הוא"‪ .‬ואם "פנחס זה אליהו"‪ ,‬יש לבאר‪ ,‬מה בעצם‬
‫מדובר כאן‪ .‬אלו בשורות יעודים ושכר מובטחים כאן‪ .‬מה זיכה את פנחס בכל אלו‪,‬‬

                                ‫והעיקר‪ ,‬מה הקשר בין אלו לבין הברית שנתן לו ה'‪.‬‬

‫ואוליף לן מרן הרב זצוקללה"ה‪ ,‬דכשם דחזינן‪ ,‬שאע"פ שעצם כריתת הברית היתה‬
‫על "חיים ושלום" עם פנחס‪ ,‬ועל "כהונת עולם"‪ ,‬שלא תיפסק הכהונה מזרעו‪ ,‬אעפ"כ‬
‫חלה "ברכת החיים" גם על "ברית הכהונה"‪ ,‬ולכן נאמר גם על פנחס והיתה "לו" ברית‬

                                                                  ‫כהונת עולם‪.‬‬

‫כך‪ ,‬חיילא ברית החיים גם על כל הבטחה או "ברית" אחרת‪ .‬וזהו מה שחידש מלאכי‬
‫בנבואתו‪ ,‬שנאמרה לו לפנחס גם ברית נוספת‪ ,‬והיא לענין ה"שפתי כהן ישמרו דעת‬
‫ותורה יבקשו מפיהו"‪ ,‬שכל מה שנכלל בברית זאת‪ ,‬תחול עליה ממילא גם הברית של‬
‫חיים ושלום‪ ,‬כמו שהתבאר למאן דאמר "פנחס זה אליהו"‪ ,‬שה"ישמרו דעת" וה"תורה‬

                ‫יבקשו מפיהו"‪ ,‬תתקיים בברית בכל נצחיות חייו כ"פנחס זה אליהו"‪.‬‬

‫אלא דהא גופא צריך ביאור‪ ,‬מהו זה "ישמרו דעת"‪ ,‬ומהו "יבקשו תורה מפיהו"‪ .‬מה‬
                 ‫היא ה"דעת" שפנחס הוא השומר עליה‪ ,‬ומה טיבה של ה"שמירה"‪.‬‬

‫והדבר הנוסף הצריך ביאור הוא‪ ,‬דבשלמא כל המבואר בפסוקים שבתורה‪ ,‬הלא נאמר‬
‫במפורש‪ ,‬במה ועל מה זכה‪" ,‬תחת אשר קנא לאלקיו ויכפר על בני ישראל"‪ ,‬ואילו דברים‬
‫אלו של "ישמרו דעות" ו"יבקשו תורה מפיהו"‪ ,‬הרי לא התבאר על שום מה זכה בהם‪,‬‬

                       ‫ומשום מה הכלילו אותם בכלל הברית של ה"חיים והשלום"‪.‬‬

‫ואמר מרן זצוקללה"ה‪ ,‬שזהו פשרם ותוכנם של הפסוקים הנ"ל‪ ,‬דבמה שאמר "תורת‬
‫אמת היתה בפיהו"‪ ,‬התכוון למה שאמר פנחס למשה רבינו‪ ,‬בשעה שנתעלמה ההלכה‪,‬‬
‫"הלא למדתנו רבינו דהבא על הכותית קנאין פוגעין בו"‪ .‬וע"י גילוי תעלומה זה‪ ,‬גם השיב‬

                                                                   ‫רבים מעוון‪.‬‬

‫זו היא הסיבה‪ ,‬שכריתת הברית חלה על "כי שפתי כהן ישמרו דעת"‪ ,‬היינו שיזכה‬
‫בכל נצחיות חייו‪ ,‬להחזיר תעלומות הקבלה‪ .‬שהרי מצינו שהלכות שנתעלמו מכלל‬
‫ישראל‪ ,‬לא הצליחו יהושע ובית דינו להחזירן‪ ,‬וכשביקשו מיהושע שיחזיר וישאל‬
   369   370   371   372   373   374   375   376   377   378   379