Page 379 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 379
Pg: 379 - 12-Back 21-11-17
מרדכי טעש סנחפ ברכת
אכן כבר ידוע בי מדרשא ,ששני דינים הם .ירושת בן הבן ,מדין "משמוש" ,וירושת
בן הבן עצמו.
והנפקא מינה היא ,שבירושת "משמוש" ,לעולם בן הבן הוא היורש המוקדם .כי כל
השתלשלות המשמוש ,הוא מבן לבן ,ובודאי שבן הבן ,קודם הוא לאחי אביו [שהם בני
המת] .כמו כן ,מועילה ירושת המשמוש ,גם על חלק הבכורה.
ואילו בירושת "בן הבן" ,מצד עצמו ,אמנם ירושתו ישירה ,ואינה זקוקה למשמוש,
אך מאוחרת היא לירושת הבנים ,אחי אביו [כלומר דודי "בן הבן"] .ואם יש אחים לאביו
המת ,האחים קודמים .וכמו כן ,אין ירושתו של בן הבן ,פורעת את חובות אביו [ה"בן"].
וזהו מש"נ בגמ' סו"פ מ"ש ,דבן הבן "טוען"" ,מכח אבוה דאב קאימנא" [שזהו דין
ירושתו הישירה ,שאינה זקוקה למשמוש] ,ו"במקום אב קאימנא" [שזהו דין ירושתו
מכח "משמוש"].
והנפ"מ ,שכוחו בירושה הישירה ,פוטר אותו מפרעון חובות אביו ,ואילו כוחו בירושת
המשמוש ,מזכה אותו גם בירושת חלק הבכורה של אביו.
"חוקת משפט" ו"מתנה על מה שכתוב בתורה"
ְו ִאם ֵאין ַא ִחים ְל ָא ִביו ּו ְנ ַת ֶּתם ֶאת ַנ ֲח ָלתֹו ִל ְׁש ֵארֹו ַה ָּק ֹרב ֵא ָליו ִמ ִּמ ְׁשַּפ ְחּתֹו ְוָיַרׁש ֹא ָתּה
ְו ָהְי ָתה ִל ְב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל ְל ֻח ַּקת ִמ ְׁשָּפט ַּכ ֲא ֶׁשר ִצָּוה ה' ֶאת ֹמ ֶׁשה (כז ,יא)
"אין אדם יכול להוריש מי שאינו ראוי ליורשו ולא לעקור הירושה מן
היורש אע"פ שזה ממון הוא לפי שנאמר בפרשת נחלות והיתה לבני
ישראל לחוקת משפט לומר שחוקה זו לא תשתנה ואין התנאי מועיל בה
בין שצוה והוא בריא בין שצוה והוא שכיב מרע בין על פה בין בכתב אינו
מועיל" (הרמב"ם -פ"ו מהל' נחלות ה"א)
הביא הרמב"ם את הפסוק שלפנינו ,ללמד שחוק ומשפט הוא ,שאין לשנות חוקת
הירושה ,כמו להוריש למי שאיננו "יורש" ,או לעקור ירושה מי שראוי לירש.
וזה תמוה ,שכן על דין זה ממש ,אמרו במשנה ב"ב (קכו ):טעם אחר" :האומר איש
פלוני לא יירש עם אחיו לא אמר לכום שהתנה על מה שכתוב בתורה" ,ובגמרא שם:
