Page 376 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 376
Pg: 376 - 12-Front 21-11-17
מרדכי סנחפ ברכת ועש
ע"י הגאון הרב רבי דוד פינקל זצוקללה"ה .הבאתים כמו שהם ,כי אולי יש בהם להקל על
קליטת דברי מרן הרב זצוקללה"ה בספר חידושי מרן רי"ז הלוי על החומש ,ואם שגיתי
בהוספת דברים שלא לצורך ,עמי תלין משוגתי ומשובתי.
דין "רודף" על פנחס
ְו ֵׁשם ִאיׁש ִי ְׂשָר ֵאל ַה ֻּמֶּכה ֲא ֶׁשר ֻהָּכה ֶאת ַה ִּמ ְדָי ִנית ִז ְמִרי ֶּבן ָסלּוא ְנ ִׂשיא ֵבית ָאב
ַלִּׁש ְמ ֹע ִניְ :ו ֵׁשם ָה ִאָּׁשה ַה ֻּמָּכה ַה ִּמ ְדָי ִנית ָּכְזִּבי ַבת צּור ֹראׁש ֻאּמֹות ֵּבית ָאב ְּב ִמ ְדָין
הּוא (כה ,יד-טו)
"וזה כי אמנם בכפרו בזה האופן מסר עצמו לסכנה" (ספורנו)
וצ"ע מהי ה"סכנה" .וע"כ צ"ל ,שהכוונה היא למש"א בסנהדרין (פב" :).איתמר נמי
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הבא לימלך אן מורין לו ולא עוד אלא שאם פירש
זמרי והרגו פנחס נהרג עליו נהפך זמרי והרגו לפנחס אינו נהרג עליו שהרי רודף הוא".
הרי לן חידוש עצום ,שמכיון שה"קנאין פוגעין בו" אינו חיוב ,אלא אך רשות ["אין מורין
כן"] ,הו"ל פנחס "רודף" .וזו היא הסכנה ,שהוא מכניס עצמו לכלל היותו בשם "רודף".
וכתב עליה הרא"ש (פ"י אות ד)" :ואם נהפך זמרי והרג לפנחס לא היה נהרג עליו שהרי
רודף הוא לפי שאין מצוה להורגו אלא רשות בעלמא אבל אינש אחרינא נהרג עליו דלאו
רודף גמור הוא כיון דברשות קעביד ,ולזמרי דווקא הוא שניתן רשות להצילו בנפשו של
פנחס אבל לא לאינש בעלמא דלכל איניש אית שפיר רשותא להרוג את זמרי ,הלכך לית
ליה רשות להצילו בנפשו של פנחס".
ודבריו לכאורה חידות ,וכי היכן מצינו ,הניתן להצילו בנפשו מתחלק [לנרדף כן,
ולאחרים לא] ,ומה היסוד לכך בסברא ,הלא סוכ"ס ניתן להצילו בנפשו ,ומדוע יהא זה
תלוי ב"מצוה" דוקא ,ולא יהא סגי ברשותא בעלמא .וצ"ע.
ואעתיק כאן קטע ממש"כ בעה"י ב"ברכת מרדכי" -ענינים (סימן א) :יעויין בחידושי
מרן רי"ז הלוי בפ"א מהלכות רושמ"נ הלכה יג ,שייסד לן ,ששני דינים הם ברודף ,חלות
דין בגופו של "אין לו דמים" ,וכמו"כ דין רשות להורגו להצלת הנרדף .והא דפטורים על
הריגתו של רודף ,הוא אך משום דחלה בו תורת "אין לו דמים" ,ואינו תלוי בהא בהצלת
הנרדף.
