Page 381 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 381
Pg: 381 - 12-Front 21-11-17
מרדכי אפש סנחפ ברכת
זצוקללה"ה ,המובאים בחידושי מרן רי"ז הלוי (פ"ו מהל' נחלות ה"י ,בד"ה ועוד י"ל וכו') ושם
ייסד בהא דקייל"ן מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל" :דאין זה רק דינא דלא יוכל
לעשות ולשנות מדין התורה ,רק יסוד דינו הוא דין ביטול ,דכיון דהוא מתנה על מה
שכתוב בתורה ,ע"כ דיבורו והתנאתו בטלים והוה כלא התנה כלל ,דזה שהוא עמש"כ
בתורה מבטל להתנאתו".
וראיה לזה הביא רבינו זללה"ה מהא דמחלקינן בב"מ דף נא ,בין ודאי קא עקר ללא
ודאי קא עקר ,ואילו דינא דמתנה על מה שכתוב בתורה הוי אך דין שאין דיבורו מועיל
נגד התורה ,מה לי מה דהוי בשעת ההתנאה ,סוכ"ס בשעת העקירה ,הרי הוא ,בקיום
תנאו ,עוקר דבר מן התורה .וע"כ דכשהוא מתנה עמש"כ בתורה ,עצם מעשה התנאי,
הו"ל כמי שאינו .ולכן תלוי הדבר אם בשעת מעשה ההתנאה "ודאי קא עקר" ,שכן
אם לאו ודאי קא עקר ,אין כאן מה שיבטל להתנאתו" ,וכיון דהתנאתו קיימת הרי היא
מועלת אף אם יוצא ממנה אח"כ עקירת דבר מן התורה".
ונלענ"ד דהדברים מדוקדקים בדברי הרשב"ם ,שכתב בד"ה ותנאו בטל" :דאין
אדם מתנה על מה שכתוב בתורה והוי קידושי המעשה מעשה והתנאי כמאן דליתיה
דכמעשה בלא תנאי הוי" .ולכאורה ,מהי ההוספה ,דכמעשה בלא תנאי הוי ,הוא כבר
כתב זאת קודם לכן תוכ"ד ד"המעשה מעשה והתנאי כמאן דליתיה" ,ומה הוסיף בהא
ד"כמעשה בלא תנאי דמי".
ונראה ,שהוספת הרשב"ם באה להדגיש את יסודו של מרן זללה"ה הנ"ל ,שה"על מה
שכתוב בתורה" מבטל את עצם הדיבור ,דאילו הוה עצם הדיבור חייל ,תו לא הוה מהני
ה"על מה שכתוב בתורה" ,לבטל את קיום דינו.
אשר לכן ,הרי היטב אשר בעינן לתרווייהו ,גם דינא ד"חוקת משפט" ,גם דינא דמתנה
עמש"כ בתורה .דדין "חוקת משפט" בעינן ,כי היכא דלא להוי כשאר דבר שבממון ,והוה
מהני מחילה [וכמובן ברור שאף תנאי הוה מהני ,לר"י ,כשאר "דבר שבממון"].
ואילו דינא ד"מתנה עמש"כ בתורה תנאו בטל" ,ככתוב במתניתין ,בעינא כי היכא
דלא יבטל התנאי אף מה דמפורש בתורה ,ואך דינא דתנאו בטל ,שהוא דין שנאמר
במעשה ההתנאה כדברי מרן זצוקללה"ה ,הוא זה המבטל את עצם התנאתו ,ושוב אין
מה שיתגבר על ה"חוקת משפט" ,כמשנ"ת .ומיושבים היטב שני הנימוקים ,דשפיר
בעינן להו ,בעה"י (וע"ע בענין זה להלן בסמוך).
