Page 380 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 380

‫‪Pg: 380 - 12-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫סנחפ‬                         ‫ברכת‬  ‫שפ‬

‫"לימא מתניתין דלא כר"י דאמר דבדבר שבמון תנאו קיים"‪ ,‬ותירצו‪" ,‬אפילו תימא ר"י‬
                                        ‫התם ידעה וקא מחלה הכא לא קא מחיל"‪.‬‬

‫הרי להדיא‪ ,‬דהיינו טעמא דלא עשה ולא כלום [כש"עקר" או הוריש ירושה למי שאינו‬
‫יורש]‪ ,‬משום ש"המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל"‪ .‬ואילו הרמב"ם אתי עלה‬
‫מתורת "חוקת משפט"‪ .‬גם צ"ע‪ ,‬אמאי בעינן לילפותא מיוחדת‪ ,‬ולא סגי בדין "המתנה‬

                                               ‫על מה שכתוב בתורה תנאו בטל"‪.‬‬

‫אשר נראה לומר בזה‪ ,‬דהנה במתני' בב"ב שם‪" :‬האומר איש פלוני לא יירש עם אחיו‬
‫לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה"‪ ,‬ובגמ'‪" :‬מתניתין דלא כר' יהודה דאמר‬
‫בדבר של ממון תנאו קיים‪ ,‬דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין‬
‫לך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל ר' יהודה אומר בדבר של ממון‬
‫תנאו קיים‪ ,‬אפילו תימא ר' יהודה התם ידעה וקא מחלה הכא לא קא מחיל [תנאו קיים‪,‬‬
‫וקדושיו קדושין ויש לה עליו עונה אבל לא שאר וכסות‪ ,‬ומתניתין דבר של ממון הוא‪,‬‬
‫התם קא מחלה שעל מנת כן קבלה קדושין ובההיא הנאה דמקדש לה מחלה ליה וכיון‬
‫דקבלה לקדושין מיניה נתרצית למחול אבל הכא מי מחיל מה הנאה יש לו לבן שימחול‬

                                                                ‫וכו'‪ .‬רשב"ם]"‪.‬‬

‫ונחלקו ראשונים אליבא דר"י‪ ,‬בהא דקאמר "לא קא מחיל"‪ ,‬האם הכוונה היא שבפועל‬
‫לא מחל [הגירסא היא "לא ידע ולא קא מחיל"]‪ ,‬אבל אם בכל זאת מחל‪ ,‬מחילתו מחילה‪,‬‬
‫וכך נראה מדברי לשון הרשב"ם כאן‪ .‬או שמא [לא גרסינן ליה כדפירשב"ם] הכוונה היא‪,‬‬
‫שלא תועיל המחילה‪ ,‬כדברי הרשב"א שם‪ .‬וצ"ע לשיטתו‪ ,‬אמאי לא תועיל המחילה‪ ,‬הרי‬

                 ‫סוף כל סוף דבר שבממון הוא‪ ,‬ומדוע לא תועיל מחילתו המפורשת‪.‬‬

‫אשר יתכן‪ ,‬דזהו אשר התחדש במש"נ "והיתה לחוקת משפט"‪ .‬ונראה דביאור הכתוב‬
‫הוא‪ ,‬דסדר נחלות הוא "חוקת משפט"‪ ,‬היינו שאף אם עצם החפצא הננחלת [הירושה]‬
‫היא משפט‪ ,‬היינו‪ ,‬מדיני "בעלות ממונית"‪ ,‬אבל זה עצמו‪ ,‬שהירושה הופכת לבעלות‬
‫ממונית ליורש לפי סדר הירושה‪ ,‬היא זאת חוק‪ ,‬כלומר לא מהלכות קנינים‪ ,‬אלא מכח‬
‫"חוק"‪ .‬ומובן היטב‪ ,‬דמהאי טעמא לא מהניא מחילה‪ ,‬שכן אין הירושה באה אליו מחמת‬

         ‫ה"מגיע לו"‪ ,‬או משפט ממוני‪ ,‬אלא כ"חוק"‪ ,‬ועל חוק אין היורש בע"ד למחול‪.‬‬

‫אך לכאורה‪ ,‬נהי דדין זה שהמחילה לא חלה בירושה‪ ,‬אין ללמוד אלא מגזיה"כ‬
‫ד"חוקת משפט"‪ ,‬אבל אמאי לא נילף גם דינא דמתניתין מקרא זה‪ ,‬ומדוע בעינן נמי‬
‫לטעמא ד"מתנה על מש"כ בתורה תנאו בטל"‪ ,‬וכי האיך יתכן לשנות ירושה או לבטלה‪,‬‬

                                                             ‫הלא "חוקה" היא‪.‬‬

‫אשר יראה לומר בזה הוא‪ ,‬ע"פ דבריו המופלאים והעמוקים מאד של מרן הרב‬
   375   376   377   378   379   380   381   382   383   384   385