Page 382 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 382

‫‪Pg: 382 - 12-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫סנחפ‬                        ‫ברכת‬  ‫בפש‬

                  ‫הפקעת ירושה מן היורש‬

‫ְו ִאם ֵאין ַא ִחים ְל ָא ִביו ּו ְנ ַת ֶּתם ֶאת ַנ ֲח ָלתֹו ִל ְׁש ֵארֹו ַה ָּק ֹרב ֵא ָליו ִמ ִּמ ְׁשַּפ ְחּתֹו ְוָיַרׁש ֹא ָתּה‬
             ‫ְו ָהְי ָתה ִל ְב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל ְל ֻח ַּקת ִמ ְׁשָּפט ַּכ ֲא ֶׁשר ִצָּוה ה' ֶאת ֹמ ֶׁשה (כז‪ ,‬יא)‬

‫"ורז"ל בבבא בתרא למדו מכאן מלשון חקה‪ ,‬שאין אדם יכול להוריש‬
‫בלשון ירושה למי שאינו ראוי ליורשו‪ ,‬ולא לעקור הירושה מן היורש‪,‬‬

                                   ‫אע"פ שזה ממון הוא" וכו' (רבינו בחיי)‬

‫"לפי שנאמר בפרשת נחלות והיתה לבני ישראל לחקת משפט‪ ,‬לומר‬
‫שחוקה זו לא תשתנה‪ ,‬ואין התנאי מועיל בה" (הרמב"ם ‪ -‬פ"ו מהל' נחלות‬

                                                                                     ‫ה"א)‬

‫והנה בב"ב (קכו‪ ):‬תנן‪" ,‬האומר איש פלוני לא יירש עם אחיו‪ ,‬לא אמר כלום‪ ,‬שהתנה על‬
‫מה שכתוב בתורה"‪ .‬ופרכינן בגמ'‪" :‬לימא מתני' דלא כר"י‪ ,‬דאמר דבדבר שבממון תנאו‬

 ‫קיים"‪ .‬ומשני‪" :‬אפילו תימא ר"י‪ ,‬התם ידעה וקא מחלה‪ ,‬הכא לא קא מחיל"‪ .‬יעויי"ש‪.‬‬

‫הרי מבואר‪ ,‬דטעמא דלא מהניא התנאת המוריש בדיני נחלות‪ ,‬משום דהוי "מתנה‬
‫על מה שכתוב בתורה"‪ ,‬דדינא הוא שתנאו בטל‪ .‬ואף שהוא "דבר שבממון"‪ ,‬אפ"ה‬
‫אין מועיל התנאי‪ ,‬משום שאין כאן מחילה מצד היורש‪ .‬וצ"ע‪ ,‬מדוע נקטו רבינו בחיי‬
‫והרמב"ם הנ"ל טעם אחר להא דלא מהני התנאי‪ ,‬משום שנאמר כאן לשון "חוקה"‪ ,‬ולא‬

                                             ‫משום דינא דמתנה עמש"כ בתורה‪.‬‬

‫והנראה בעה"י‪ ,‬דאילולי שה"ירושה" הינה בכלל "חוקה"‪ ,‬הוה סלקא אדעתין‪ ,‬שאין‬
‫הירושה אלא "זכות"‪ ,‬זכות של ה"יורש" וזכות של ה"מוריש"‪ ,‬שאף אם אמנם עוברת‬

       ‫היא מן המוריש ליורש‪ ,‬אבל הרי היא ככל זכות ממונית‪ ,‬הקיימת בדיני ממונות‪.‬‬

‫ואתא קרא ד"חוקת משפט" לאשמועינן‪ ,‬שהירושה אינה רק זכות ממונית קבועה‪,‬‬
‫אלא חוק בל יעבור‪ .‬היינו‪ ,‬שכך הוא דינה של הירושה‪ ,‬שחייבת היא לעבור בירושה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬רק לאחר ה"חוקת משפט"‪ ,‬הו"ל ה"תנאי" בירושה‪ ,‬בכלל "מתנה על מה שכתוב‬

                          ‫בתורה"‪ ,‬שהרי חוק התורה הוא שיעברו הנכסים בירושה‪.‬‬

‫מה שאין כן אילולי הילפותא מ"חוקת משפט"‪ ,‬לא היה התנאי בכלל "מתנה על מה‬
‫שכתוב בתורה"‪ ,‬משום שלא היתה הירושה אלא זכות ממונית קיימת‪ ,‬אבל אין קפידא‬
   377   378   379   380   381   382   383   384   385   386   387