Page 453 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 453
Pg: 453 - 15-Front 21-11-17
דברים מרדכי גנת ברכת
ָׁש ָנה ה' ֱאֹל ֶקיָך ִע ָּמְך ֹלא ָח ַסְר ָּת ָּד ָבר (ב ,ז)
"לפיכך לא תכפו [תכפרו] את טובתו להראות כאילו אתם עניים ,אלא
הראו עצמכם עשירים" (רש"י)
ואילו בפרשת חוקת (במדבר כ ,יז-יט)" :נעברה נא בארצך ,לא נעבר בשדה ובכרם ולא
נשתה מי באר ,דרך המלך נלך וגו' ,ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך
נשתה אני ומקני ונתתי מכרם" ,ופירש"י (פסוק יז)" :ולא נשתה מי באר ,מי בורות היה
צריך לומר ,אלא כך אמר משה ,אע"פ שיש בידינו מן לאכול ובאר לשתות ,לא נשתה
ממנו ,אלא נקנה מכם אוכל ומים להנאתכם .מכאן לאכסנאי שאע"פ שיש בידו לאכול
יקנה מן החנוני ,כדי להנות את אושפיזו" .ע"כ.
וצ"ב ,מפני מה כאן פירש"י טעם הציווי לקנות אוכל ומים מן הגויים ,כדי שלא לכפור
בטובתו של מקום ,ואילו לעיל (בפרשת חוקת) פירש הטעם "כדי ליהנות את אושפיזו"
(ועי' במדבר רבה פרשה יט ,טו).
עוד יש לדקדק ,במה שנאמר כאן (פסוק ו) "אוכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם ,ומים
תכרו מאתם בכסף ושתיתם" ,וכי אין הדבר מובן מאליו שאת האוכל יאכלו ואת המים
ישתו ,ומדוע הוצרך הכתוב לפרט זאת "ואכלתם" "ושתיתם".
ואשר נראה בעה"י ,ששני מצבים הם .המדובר כאן ,הוא על הצד שיזדקקו ישראל
לאוכל ולמים .והציווי הוא ,שגם אם יתנו להם מזון ומים ,עליהם לשלם עבורו ,כדי שלא
יאמרו עניים הם [בעוד שלא חסרו דבר ,שלא תראה לקיחתם ככפיות טובה].
ואילו המדובר לעיל בפרשת חוקת ,הוא במצב שאירע בפועל ,שאף באותה שעה היה
להם מזון ,מן מן השמים ומי באר ,במצב זה ,אין חשש פן יאמרו עניים הם ,ואף על פי כן
נצטוו לשלם ,כי הנהגה טובה היא לקנות בתשלום "כדי ליהנות את אושפיזו".
ומה שהוסיף הכתוב את ה"ואכלתם" "ושתיתם" ,הכוונה היא לאכול את מה שקנו
[לא את המן ומי הבאר] ,כדי ליהנות את האושפיז [אגב ,כנראה שלאחר שיקנו את
האוכל ושוב לא יהיו זקוקים למן ,לכאורה ייפסק ,ויחזור ויופיע כששוב יזדקקו לו ,בגמר
עברם את ארץ האושפיז].
