Page 448 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 448
Pg: 448 - 14-Front 21-11-17
מרדכי דברים ברכת חמת
לכאורה פלא ,הלא אם יתנכר אליו בשנאתו ויחייבו שלא כדין ,יעבור על לאו ד"לא
תטה משפט" (כמבו' בשמות כג ,ו) ,ולמאי בעינן האי לאו ד"לא תנכרהו".
וביותר צ"ע ,שהרי אם הדיין שונא הוא שלו ,ממילא פסול הוא לדון ,כדקי"ל (שו"ע
חו"מ סי' ז ס"ז) שאוהב ושונא פסולין לדון .ומתעצמת א"כ הקושיא ,היאך שייך כלל האי
לאו ד"לא תנכרהו".
והנראה בעה"י ,שהאיסור ב"לא תנכרהו" הוא גם אם הדין יצא לאור ל"טובתו".
14
ופשוט ,שגם בכהאי גוונא אסרה תורה את ה"לא תנכרהו" [כלומר ,אם היחס שלך אליו
הוא כ"נכרי" ,זהו איסורו].
כמו כן הרי פשוט ,שאם אף יצא הדין לאור ל"חובתו" ,אבל אם הדין דין אמת ,אין בכך
משום "לא תטה משפט" .שכן לאו ד"לא תטה" וגו' ,נאמר בהטיית ה"דין" עצמו .אבל
אם הדין עצמו לא הוטה ,אין זה שייך ללאו ד"לא תטה" .ואעפ"כ נאמר על כך לאו ד"לא
תכירו" ,שהרי סוכ"ס "התנכר" לו.
מה עוד ,שההתנכרות ,עלולה לעוות את שיקול דעתו ,אע"פ שאין בכך "הטייה"
מכוונת ,שהרי הוא סבור שהאמת עם "דינו" כפי שפסק ,אבל לפי הצדק ,כל הדין מעוות.
והנה רש"י על אתר פירש" :זה הממונה להושיב דיינים ,שלא יאמר איש פלוני קרובי,
אושיבנו דיין בעיר ,והוא אינו בקי בדיינין .נמצא מחייב את הזכאי ומזכה את החייב,
מעלה אני על מי שמינהו כאילו הכיר פנים בדין" (בשם הספרי).
וההכרח לפירוש זה ,הוא כנראה מהקושיא הנ"ל ,וכן פירש הרע"ב .מה עוד ,שכבר
נאמר בפרשת שופטים "לא תטה משפט ולא תכיר פנים" ,עיי"ש ברע"ב.
אלא דלפי מש"נ לעיל צ"ע ,דהלא לכאורה אין הלאו שלפנינו [גם אם הוא כפשוטו],
כלול בלאוין בפרשת שופטים הנ"ל .וצ"ע.
והנראה טפי בעיקר הקושיא ,ע"פ דקדוק לשון רש"י בסנהדרין הנ"ל" ,לא תנכרהו
אם הוא שונאך ,לא תעשה לו כנכרי לחייבו" .שלשון "לא תעשה לו" ,קצ"ע .הלא טפי
היה שייך להתבטא "לא תדינהו"" ,לא תשפטהו"" ,לא תתייחס אליו" .מהו "לא תעשה".
ודומה ,שאף רש"י בפירושו הנ"ל ,מפרש את הפסוק על דרך פירוש הספרי ,והכוונה
היא שלא יעשה שום "עשייה" המתנכרת ,כמו מינוי דיינים ,אשר לפי דעתו של הממנה,
יתנהג אל שונאו בהתנכרות .ופשוט ,שזה אינו כלול בלאוין דפרשת שופטים.
