Page 447 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 447
Pg: 447 - 14-Back 21-11-17
מרדכי זמת דברים ברכת
הוא בכה"ת כולה ש"אין מעבירין על המצוות" ,היינו שמצוה ראשונה שבאה לאדם חייב
לעשותה ,וכיון שהגיע לידו מצות שפיטת דין הפרוטה הראשונה ,היאך ידחנה מפני
מאה הבאים אחריה.
[ובשלמא להסוברים ד"אין מעבירין על המצוות" דרבנן הוא (עי' שד"ח מערכת הא' אות
קג ,ועוד) ,א"ש .אלא להנך שיטות דדין דאורייתא הוא ,צ"ע כהנ"ל .והנה היה אפש"ל,
דהאי דינא הוא דוקא בב' מצוות שונות ,ולא באותה מצוה (עי' בזה שו"ת חכם צבי ,סי' קו),
אולם במ"ב (סי' רעד סק"ה) משמע ,דאף באותה מצוה אמרינן "אין מעבירין על המצוות",
ולפיכך צריך להקריב לפניו ככר תחתונה לבציעה בליל שבת ,עיי"ש].
אכן נראה ,שגם התחשבות הוגנת ,בכלל "לא תכירו" היא .והלא סבל מהפסד "פרוטה",
אין להשוותו לסבל מהפסד "מאה מנה" ,ואף על פי כן" ,לא תכירו" .וכן כל כיוצא בזה,
שאף אם קיימים "חשבונות" להקדים את הדין המאוחר ,אפילו הכי "לא תכירו פנים
במשפט" .ופשוט ,דבכהאי גוונא ,אין זה בכלל "העברה" על המצוות [שלא נאמר "אין
מעבירין על המצוות" אלא בשווין .לא כשקיים "חשבון" מיוחד להקדים ו"להעביר"].
ומש"א "שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה" ,הכוונה היא ,שהיחס כלפי
הדין תורה של דין "פרוטה" ,יהא חביב עליך ,הדיין ,כיחס אל דין תורה של "דין מאה
מנה" ,ללא חישובים אחרים גם אם הם צודקים מצד עצמם.
ובנ"א י"ל ,שאילולא ה"לא תכירו" וגו' ,הווא אמינא ,שמצד "ושפטתם צדק" ,יש
לפעמים להעדיף ולהקדים ,את ה"דין מאה" ל"דין פרוטה" .ובכהאי גוונא ,הא ודאי
לא שייך דינא ד"אין מעבירין" .ועל זה בא החידוש של "לא תכירו" ,שאף מה שנראה
כ"צדק" ,אינו גובר על "צדק" עצם הדין תורה .והלא עצם הדין תורה ,הוא צדק של "דין
פרוטה כדין מאה" ,כלומר הדין תורה מצד עצמו ,ללא "חשבונות מתלווים" של "צדק".
ומצד עצם ה"דין תורה" ,הרי זו היא המדה ,שהבא ראשון" ,לא תסלקנו לאחרונה".
"לא תכירו פנים במשפט" ו"לא תטה משפט"
ֹלא ַתִּכירּו ָפ ִנים ַּב ִּמ ְׁשָּפט ַּכ ָּק ֹטן ַּכ ָּג ֹדל ִּת ְׁש ָמעּון וגו' (א ,יז)
"רבי יהודה אומר לא תכרוהו ,רבי אליעזר אומר לא תנכרהו" (סנהדרין ז):
"לא תנכרהו ,אם הוא שונאך ,ולא תעשה לו כנכרי לחייבו" (רש"י שם)
