Page 461 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 461
Pg: 461 - 15-Front 21-11-17
מרדכי אסת ואתחנן ברכת
השם השני [אלקים] ,התבאר שלשיטתו הוא "דין" ,ונמצא ,דהאמירה "ה' אלקים",
משמעותה הוא ,כדברי הספרי" ,רחום בדין".
ואילו הרמב"ן ,איהו ס"ל ,דכיון דסוף כל סוף ה"קריאה" היא בא"ד ,לכן לא נותר בפניה
זאת מן היקו"ק ,ואינה אלא "דין" ,ואילו השם השני ,כיון שכאמור "קרי" של ה"כתוב"
יקו"ק ,לכן אין פירושו אלא "רחמים" [ושאני מן השם הראשון ,שכן הראשון ,הוא
קריאה אחרת ,ואולי השני הוא "קרי" של עצם הענין ,שהוא רחמים ,כמ"ש הרמב"ן,
"דין ברחמים"].
ואכתי צ"ע ,במאי פליגי הרמב"ן ורש"י ,מדוע פירוש ה"אני נקרא" לרש"י ,מעביר את
ה"רחמים" ל"נקרא" .ואילו להרמב"ן ,נשאר הנקרא בפירוש עצמו" ,דין" ולא "רחמים".
ואשר יראה אולי להוסיף בזה ,דהנה בהא דקי"ל ששם של יקו"ק הוא שם של רחמים,
הלא בין אם השם עצמו "אומר" רחמים ,בין אם שם זה מעורר או "מביא" עמו רחמים,
הרי ודאי שלא שייך זאת אלא בשם זה ,לפי שהוא ,לא לפי מה שהוא נקרא ,שהרי
סוכ"ס לא נאמרה במדת רחמים ,אלא בשמו כפי שהוא ,ומניין שיהא בשם ה"קריאה",
הלא סוכ"ס אין בשם הקריאה את היקו"ק .וצ"ע לפי זה ,מנא לן ומדוע יהא גם שם
הקריאה של אל"ף דל"ת ,את המדה הזאת של "רחמים".
ואולי על כרחך מוכח מזה ,שאין מדה זאת של "רחמים" קבועה או חלק מעצם השם
דיקו"ק ,אלא אך שמדה זאת קיימת בעובדת היותה שמו של כביכול ,ובתנאי שאין לה
משמעות אחרת של "דין" בפירוש השם.
ומובן היטב ,שאם אך "אני נקרא" הוא ,הלא זהו "שמו" של כביכול ,ולכן שם זה מצד
עצמו ,שם של רחמים הוא כשם של יקו"ק.
ואולי הוא היא הפלוגתא בין רש"י להרמב"ן ,שכן אם אך ס"ל לרש"י ,והרי ע"כ
דהכי ס"ל ,שאין מדת הרחמים מכלל עצם השם ,אלא אך מעובדת היותו משמותיו
של הקב"ה [ללא פירוש אחר] .ומובנת שיטתו של רש"י ,שהשם א"ד הראשון ,מדת
הרחמים הוא ,ואילו השם אלקים [מחמת השם השני] ,יש לו פירוש עצמי של "דין",
לכן הוא "רחום בדין".
ואילו הרמב"ן ,כיון שס"ל שהיותו שם של רחמים ,טמון הוא בגוף היקו"ק ,לכן מובן
שלא שייך זאת בשם ה"נקרא" .ואילו השם של אלקים ,לשיטתיה ,שם של רחמים הוא
[בהיות א"ל בקרבו] .ומובן היטב דלהכי ביאור הכתוב "ה' אלקים" ,הוא "דין ברחמים".
